על חטא שחטאנו לפניך בתימהון לבב

אחד הנושאים שתפסו אותי בווידוי של יום הכיפורים הוא  “על חטא שחטאנו לפניך בתימהון לבב”  אני יכול להבין חטאים אחרים שעלי לחזור בתשובה עליהם. על חטא שחטאנו לפניך ביוהרה / בקפיצת יד / בטומאת רעיון/ ועוד.  אך כיצד ניתן לבוא אליי בטענות ולדרוש ממני לחזור בתשובה על “תימהון לבב” 

הרי מדובר על מחשבות שלא הייתי סגור עליהם. . תימהון לבב – כפשוטו. אולי התלבטתי, אולי הייתי נבוך, אולי סתם לא ידעתי להחליט בנושא מסוים.  אז כאילו שלא מספיקים ייסורי הנפש של האדם התמהה והמתלבט, ולא יודע מה להחליט. אני צריך גם לחזור בתשובה על כך ואם לא אני עתיד לתת על כך את הדין  ? אני תמהה על כך    ?האם זה גם תימהון לבב  ?

זמן רב התלבטתי בשאלה הזו ולא מצאתי תשובה, עד שיום אחד ה’ עזר לי להבין כי הביטוי הוא לא “תימהון הראש” כלומר לא מדובר על כוח השכל. בשכל מותר לי להתלבט כמה שאני רוצה, ולבחון את מה שאני צריך לבחון על מנת להגיע להחלטה הנכונה.  אלא הביטוי המופיע בנוסח הווידוי הוא “תימהון לבב” היינו בדגש על כוח הרגש.

כך שיש כאן פרדוקס מובנה: תימהון זו מילה הקשורה להתלבטות בכוח השכל, אולם כאן מדובר על “תימהון לבב” התלבטות במחשבות בכוח הרגש .. . . ועל כך צריך בהחלט לחזור בתשובה

שהרי אם אני מתלבט בנושא חשוב, אך לא נותן לשכל הקר שלי לבדוק את הנתונים הנכונים על מנת להגיע למסקנה הנכונה. אלא אני מציב את כוח הרגש במרכז הבמה כאופרטור המרכזי בנפש המחליט מי יעלה ומי ירד, מי חשוב ומי לא, מה נכון ומה לא. הכל ע”פ תנודות הרגש מפני שהוא כוח החיים המשפיע והחזק בנפש שלי. אזי יש לי סיכוי גבוה לא להגיע לתוצאה הנכונה בכל נושא שהתלבט לגביו.

כל זאת במיוחד אם כוח הדמיון ממשיך  ומלבה את סף הרגש למקום גבוה ועוצמתי יותר. ובמיוחד ובמיוחד אם מדובר על נושאים כמו התאהבות ובחירת בן זוג או בת זוג. שם השכל הקר צריך לבדוק את הנתונים ואת ההתאמה השכלית בי בני הזוג. לפני שהרגש יסמא את עיני השכל ויחליט על סמך איזה קליק מסתורי (שלא מגובה בשכל)  החלטות גורליות

אני כמובן לא כותב את הדברים באופן אישי. אך מתוקף מקצועי כיועץ וכמלווה אישי לחתונה במהלך של שנה אחת בלבד.  אני נתקל כמעט מדי יום בתופעה שאני מכנה “הפרמידה ההפוכה” תופעה שגם אם לא קיימת אותה באופן אישי, ודאי נתקלת בה בפגישות מהצד השני.

תחילה אסביר מה היא הפרמידה הישרה בפגישות
תופעת “הפרמידה הישרה” אומרת  שכשאשר בני זוג נפגשים, אם הבסיס הרחב של  הפרמידה (הקשר שלהם) הוא הבירור השכלי, על גביו מונח הבירור מהנטלי, על גביו במעלה הפרמידה מונח הבירור הרגשי. התוצאה בשפיץ של הפרמידה תהיה חתונה מתוך התאהבות הבאה מתוך קשר מבורר ונכון בין בני הזוג.   קשר בו בני הזוג התאהבו באדם הנכון להם.   
 
אולם כפי שכתבתי לעיל אני נפגש כמעט מדי יום בתוצאות ובנזקים של פגישות ע”פ תסריט הפגישות של “הפרמידה ההפוכה”  דווקא.  תסריט בו  בני זוג נפגשים לא מתוך רצון לברר תחילה הבירור השכלי בניהם. היינו ששניהם רוצים להקים אותו סוג של בית וכ”ו. אלא בהפוך על הפוך מתחילים מצד הרגש, מחכים לאיזה קליק מסתורי שיופיע בין בני הזוג. מצפים בפגישה ראשונה לאיזה מראה מלבב שיגרום להם להתרגש ולהמשיך לפגישה שניה ושלישית. שרק אז יבוא הבירור השכלי בניהם ככוח מרכזי ומשפיע. וכאשר הפרמידה עומדת על הראש, כצפוי הקשר נופל . . .

מדובר על תופעה נפוצה מאוד בעולם ההיכרויות באינטרנט. שם באופן מובנה מתחילים ע”פ  רוב מהמראה (מתמונה) ורק אז פונים לבדוק אם הנתונים השכליים מתאימים לבניית קשר.

אני כמובן לא מדבר בגוזמאות, היה לי שידוך שעשיתי שהבחור (גיל -32)  אמר לי אחרי שסיים את הקשר כעבור פגישה אחת בלבד שהיה נפלא, שכבר שנים אף אחד לא פגע כל כך בול במה שהוא מחפש, הבחורה ענתה באופן מדהים למה שהוא חיפש כל השנים (הגדרה שלו) אם כן שאלתי, למה הפסקת את הקשר, הרי הבחורה רצתה להמשיך.

התשובה הייתה המראה, היא לא נראית לי.
מיותר להסביר שהבחורה נראתה סבירה בהחלט, אולם כל ניסיונות השכנוע שלי שהוא עוד יתרגל למראה, שהעיקר זה החיבור בין בני הזוג ואז מתאהבים גם במראה כפי שאכן קורה במציאות וכ”ו לא עזרו לי. קשה לשכנע בחור שהבסיס לקשר אצלו עומד על רגש ההתפעלות מהמראה, ורק לאחר מכן הבירור של ההתאמה בין בני הזוג.

בתוכנית האימון האישי שלי לתוצאות בשידוכים, אני מלמד להבין את מגוון הכוחות הפועלים בנפש ואת הדרכים לשלוט בהם. אני משוכנע כי אם בחור זה היה משתתף בתוכנית זו, ודאי  היה מבין ויודע מה הביא אותה למסקנה זו לפרק קשר עם בחורה שקלעה בדיוק למה שחיפש כל השנים.  מתוך כך היה משנה מעצמו את תפיסתו לגישה הנכונה. בה כוח השכל הוא המוליך והשולט להביא את האדם להתאהבות ולחתונה עם האדם המתאים לו מתוך בירור שכלי.

מיותר לציין כי אין מתפקידי להיות מוכיח בשער, ולנאום דרשות חוצבות להבות אש ערב יום הכפורים. זו לא מטרתי ולא מגמתי. ואני יודע את סבלם וכאבם של הרווקים והרווקות הגרושים והגרושות

 אלא שמתוך הלימוד בנושא הפגישות הניתן במאמרים אלו  בחרתי לגעת בנושא היחס הנכון בין רגש לשכל בפגישות. מתוך בירור מה הוא “תימהון הלבב” הקשור בפגישות.
ותקוותי כי אכן תרמתי במשהו לחשיבה מחודשת בנושא זה
 
ניתן כמו כן להתייעץ איתי באופן אישי בנושא זה ובנושאים אחרים הקשורים בפגישות ובתוכנית הליווי האישית לתוצאות בפגישות
   
אשמח לתגובות והערות
אלי גרון.