שבת היא יום קדושה ומנוחה, יום בו אנו נחים מעבודתנו שעבדנו במשך כל השבוע. וממלאים את מצברי הרוחניות וגשמיות לעוד שבוע נוסף. בדורנו רוב הפגישות הם בין אנשים שאינם גרים במרחק הליכה אחד מהשני.
לכן שבת ע”פ רוב היא יום מנוחה גם מהפגישות.
אני אומר ע”פ רוב, מפני שלאחר שמחליטים על חתונה, עד הזמן שמתחתנים בפועל, יש המתארחים שבת האחד אצל השני, או השנייה אצל האחד. למרות שתרומתה של שבת זו לביסוס הקשר בין בני הזוג מועטה. הרי הם כבר החליטו על חתונה. שבת זו היא מוסיפה בעיקר להורים הסקרנים ולמציאת “הבאגים” ע”י השכנים. כמאמר המפורסם “אהבה עיוורת – השכנים לא”.
לכן, שבת אחת בכל כיוון היא כמעט בגדר מחייבת המציאות. אם כי טענתי שהיא לאו דווקא הכרחית ואולי עלולה אף לקלקל.
(אני יודע שעוד תחלקו עלי בתגובות למטה, זה בסדר)
אך מצד שני שבתות, הן מתכון להימרחות הקשר, לשיחות מסטיק אל תוך הלילה ולתקלות בדיני ייחוד וצניעות.
לכן השאלה אצל רוב הזוגות הנפגשים היא: מה לעשות בשבת, כאשר עדיין הקשר בתחילת דרכו?
שלוש תשובות לנושא
- השבת “כופה” על בני הזוג להיות לבד, זה זמן מצוין להתבוננות על הקשר ולבחון אותו, לתת לכל אחד מבני הזוג את מרחב התמרון הנפשי הדרוש לו, על מנת לברר לעצמו את יחסו לקשר זה :לטיבו, לקצב התקדמותו וכמובן להמשכו. מבחינה זו, אם לא הייתה שבת, היינו צריכים להמציא אותה, על מנת שאחד מבני הזוג או שניהם גם יחד, לא ישאבו למערכת זוגית מסחררת ואהבה סוחפת שאינה באה מתוך בירור שכלי ורציונאלי של הנתונים. שבת היא יום שבו מדוממים את המנועים וההמולה מסביב, עוברים להקשבה הפנימית של הנפש, כל אחד לעצמו. יכול להיות שזו גם הסיבה שאנו מוצאים אצל אלו שאינם שומרים שבת, שממשיכים קשרים לאורך זמן ארוך מאוד. מבלי שבאמת עצרו מפעם לפעם, לבחון אם הקשר טוב להם או לא. . . ברוך שנתן לנו את השבת, גם בהקשר זה !
- במצב זה ניתן לבחון גם את התנהגותו של הצד השני, במצב של חוסר פגישה. היינו מדובר על מצב שקשה לבדוק אותו בזמן שנפגשים. יש סוג של דרך ארץ הנמדדת דווקא במצב זה, בפגישות יכול להיות שהצד השני מראה מאוד על אכפתיות, עדינות והתחשבות, אך תכונות אלו יכולות להימדד גם בטלפון שיתקשר (או לא יתקשר) לפני השבת לאחל שבת שלום וכן בשיחה ובהקשבה אחרי השבת על הלבטים שליוו את הצד השני במהלך השבת. דרך ארץ זו היא ביטוי לרגישות מיוחדת הנמצאת בנפשו של בן הזוג או בת הזוג. שתתבטא היטב אחרי הנישואין בזוויות הקטנות של החיים. רגישות ועדינות שלא תמיד באות לידי ביטוי, או לידי מבחן בפגישות עצמן. דווקא כאשר מתגעגעים האחד לשני, ניתן לבחון זאת.
- שבת הוא יום משפחתי, יום שבו המשפחה מתכנסת סביב שולחן השבת. בני הבית לא יוצאים לעבודתם כמדי יום וכן אסור לנסוע ברכב למרחקים כך שגם כאשר זה לא סביב שולחן השבת, בד”כ בשבת יש הרבה זמן לדבר עם קרובי המשפחה ולברר איתם את הלבטים. על כן השבת היא זמן מצוין להתייעצויות עם אנשים שאנו סומכים עליהם. זה יכול להיות האימא הגיס או הגיסה, חברות / חברים, אחים גדולים שהמשותף לכולם זה שהם נשואים. המלצתי היא לא להתייעץ עם רווקים / רווקות, הם אוהבים לחוות את דעתם, כי הנושא שייך אליהם. למרות שברוב המקרים אם הם היו מבינים בנושא ובאופן שגם ניתן לתת עצות לאחרים, כנראה שהיו כבר נשואים (בלי לפגוע באף אחד, אבל גם בלי עצות של השארות בבקשה – וכבר אמרו חז”ל, אין חכם כבעל ניסיון). דבר שצריך לזכור בהקשר לזה, הוא שגם אחרי כל העצות אחריות ההחלטה היא עליכם ולפעמים צריך לפעול בניגוד לעצות שנתנו לכם, אפילו שמדובר על האנשים הקרובים אליכם. שכן, אף אחד לא יכול להבין עד הסוף את מה שעובר עליכם ועל בן / בת זוגכם. אתם היחידים שצריכים לקחת אחריות על החיים שלכם ולהחליט אם החתונה הזו טובה לכם או לא. עצות זה טוב, על מנת לפתוח את העיניים, אך לא על מנת שיחליטו עבורכם.
באהבה רבה
אלי גרון,
עם עוד טיפ מתוך קורס הכרות מקדמת חתונה
בואי כלה : בית הספר המוביל לזוגיות מוצלחת בהשראת היהדות
אם יש לך תגובות / הערות. זה המקום לכתוב לי אותם למטה
