מה בלעם בן בעור לעולם לא היה עושה בדייט?

ראשית עלי להודות על האמת,
כנראה שהדייטים של בלעם בן בעור הקוסם
לא היו בדיוק הדייטים שאנו מחפשים ללמוד מהם בבית הספר לזוגיות בואי כלה.
גם התוצאות שהוא הגיע אליהם לא היו מהמעולות בלשון המעטה.
בלעם בסופו של דבר נותר לחיות לבד,
שכפי שידוע לכל גם קיים חיי אישות עם האתון שלו.
כך שבהחלט בלעם הרשע הוא לא בדיוק המודל המנצח
לדייטים שממנו הייתי רוצה  ללמוד.
והמשפחה שלו זה לא המודל המשפחתי שהייתי רוצה לחקות.

אך בכל זאת, הדברים הרי כתובים בתורה
וצריך ללמוד מכל דבר ומכל אדם.
לכן, השאלה שאני שואל את עצמי  על מנת  
לדעת מה הטעויות שגומרות לאנשים את הדייטים היא,
מה אני כן יכול ללמוד מההתנהגות של בלעם שיש להתרחק ממה?

התורה סיפקה לנו את האישיות הבעייתית של בלעם בשני אופנים.
בצד הרגיל שלה, כפי שבלעם היה מתנהג בד”כ..
אוהב ממון, אוהב כבוד , אוהב בגאוותו להתרברב בין מלכים
ולספר שיודע דעת עליון למרות שזה שקר גמור, וכ”ו.
כך שאם הייתי רוצה לסכם מה היא אישיות שהייתה גורמת לי להתרחק ממנה,
קל וחומר לא להמשיך איתה בקשר המוביל לנישואין.
הרי יש לנו את דמותו של בלעם הרשע במלוא כיעורה.

אנשים לא מתחברים לאנשים שהם: שטופי תאוות ממון,
שכורי כבוד, גאוותנים, שקרנים, וכ”ו.
בלעם מהבחינה הזו הוא המודל המושלם למה שאני לא צריך להיות,
אפילו לא במינון נמוך, על מנת להתחתן.

מאידך, התורה סיפקה לנו את ההפך הגמור מרצונו של בלעם,
אלו הדברים שהקב”ה שתל בפיו של בלעם.
הפסוק” מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל“
הוא פסוק הנאמר בעל כורחו של בלעם.
פסוק שכולו רואה את הטוב של הזולת עד שאינו מוצא בו כל פגם או מום,
אפילו לא בעם שלם.
מבחינת “כולך יפה רעיתי ומום אין בך” לכן,
גם אין מקום לקללה לבוא ולפעול את פעולתה.

חז”ל למדו אותנו (ברכות ה’)
כי בלעם היה מחכה  ל – “רגע” בו הקב”ה כועס, אז היה מקלל.
קללתו של בלעם הייתה “רוכבת” על הכעס של הקב”ה, ולכן הייתה פועלת.
אולם, חז”ל מוסיפים ומלמדים אותנו כי “חסד אל כל היום”
כל היום הקב”ה מחייה את העולם ברוב טובו וחסדו,
אולם הכעס של הקב”ה מתגלה רק ב – “רגע” אחד קטן במהלך כל היום כולו,
חרון אף ה’ הוא רק לשבריר שניה אחד ונעלם.
לעומת “חסד אל כל היום.”

פירוש “התוספות” במקום שואל,
מה ניתן להגיד בשבריר שניה אחד, מה כבר אפשר לקלל.
ותשובת “התוספות” היא, שבלעם רצה להגיד את המילה “כלם”
(מלשון כליה וחיסול טוטלי)

כלומר, בלעם בכישרון הרשעות הנדיר והאדיר שלו,
ידע לקחת את הצד הרע שיש בעולם,
הצד עליו הקב”ה כועס (ובצדק), ולהפוך אותו לחזות הכל.
בלעם ידע לקחת את נקודות הרע, נקודות החיסרון והכישלון שיש בבני אדם
ולצבוע את כל התמונה בצבעים שחורים וקודרים.

בלעם לא מסתכל על היופי, הטוב, החסד, החמלה, וכדומה שיש בבני אדם.
כל זה לא מדבר אליו, ודאי שלא לימוד זכות וסנגוריה על הזולת.
בלעם “אלוף העולם” בלמצוא פגמים אצל השני,
וכאשר הוא מוצא איזה שהוא פגם קטן.
הוא מנפח אותו ומגדיל אותו עד לכאלו מימדים
שהוא לא משאיר בצד השני שום צד של טוב.
בכך הוא למעשה שולל את זכות קיומו של האחר ומחסל אותו  ! ! !

נכון הדבר, ברוך- ה’ רובנו לא נכשלים בשיכרון תאוות
ועומק השחיתות כמו זה של בלעם הרשע.
בשקר, חנופה, ותאוות ממון,
שהיה מוכן להרוג עם שלם רק מפני שהוא ירוויח
כסף וזהב  כצבא שלם של שכירי חרב.

אך לצד זאת, אנו רואים כי צורת החשיבה וההתנהגות
המחפשת את הפגמים אצל הזולת ומנפחת אותם,
לעיתים מעל ומעבר לכל פרופורציות (ללא כל לימוד זכות ואהבת הבריות)
עד כדיי חיסול הקשר איתו או איתה.
היא צורת חשיבה והתנהגות שטרם עברה מעולם הפגישות, ומהעולם בכלל.

על כן באים דבריו של הקב”ה כמים קרים על נפש עייפה.
ששם בפיו של בלעם הרשע את הפסוק “מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל”.
ששינה הקב”ה את דבריו של בלעם לטובה,
שלא מצא בלעם כל פגם או מום בעם ישראל אפילו לא ל – “רגע” אחד.
וכן שלא כעס הקב”ה באותה העת על מנת שבלעם לא יוכל לקלל.

לעיתים, על מנת לחיות צריך לנטרל את הכעס,
את ראיית הפגמים שכל כך אוהבים לקפוץ ולהיות בולטים,
עד כדיי שהנקודות הטובות שבאישיות מחווירות ונעלמות לעומתם.

לפעמים על מנת לאזן זאת צריך לעסוק במה טובו. . .
לפעמים צריך לראות אך ורק את הטוב,
בלי לראות אפילו שמץ אחד מהרע.

אז, ורק אז אפשר  לאחוז את החבל משני קצותיו,
ולהגיע לפסוק “כולך יפה רעיתי ומום אין בך”,
לצד הדברים המורכבים שיש לעיתים לברר.
אך לא פוגמים מכולך יפה… ומום אין בך…
כנראה שלכן גם את נקראת – “רעיתי”.