נו, היכן השוויון? גם אני שואל אותך?
הרי אתה לא מאמין בו באמת. אני יכול לתת לך הרבה דוגמאות שאתה מכיר גם בלי שאכתוב לך אותם. דוגמאות שלפני החתונה ודוגמאות שלאחר החתונה. אז מה פתאום שמגיעים לשאלה מי ישלם בדייט אתה פתאום נהיה חסיד של השוויון? ? ?
נכון יש חשבון (עם הבוהן בסיבוב כלפי מעלה) אם אני מוציא בדייט על הבחורה 45 שקלים בלשבת איתה שעתיים במסעדה. (התחשבתי בך – אך לא במסעדה) וגם הנסיעה עלתה לי עוד 50 שקל, כי אני צריך לדבריך לנסוע אליה ולא היא אליי,
אני בקלות יכול לטפס ולהגיע גם ל – 150 שקלים לפגישה או קרוב לכך.
אם הפגישה לא תניב פירות, אז יוצא שסתם הוצאתי כסף (רחמנא ליצלן) ואם אני רוצה להתחתן מהר, (במידה שהבחורה פסלה אותי, או אני אותה) אני צריך שבוע הבא להיפגש עם מישהי אחרת.
כלומר באידיאל כישלונות הדייטים זה אומר 4 פגישות שונות לחודש. . . כלומר אתה אומר שאני צריך (או יכול) להוציא 600 שקל על כלום ? ? ?
זה לא שאני לא מוכן להוציא כסף, אני לא קמצן. אך לזרוק כסף על דייט שלא יוצא ממנו שום דבר, זה סתם בזבוז.
למה לא יצא לך כלום מהדייט ?
תשובה
השאלה היא לא למה הוצאת כסף וכמה, השאלה שאני רוצה להתרכז בה היא: למה לא יצא לך כלום מהדייט ? שהרי אם הקשר היה נמשך, לא היית מתלונן שהוצאת סתם כסף. כך שנפלה לך השאלה.
יותר מזה, גם אם הקשר לא נמשך עם אותה הבחורה, אולי היא זו שתכיר לך את אשתך, או אתה תכיר לה את בעלה. וגם אם זה לא יצא, הרי יש לך הזדמנות נהדרת לעבוד על עצמך, להבין היכן הטעויות, מה יש לשפר, לברר יותר את דרכך בחיים, וכ”ו. כך שאני לא מקבל את הטענה שכלום לא יוצא מפגישה שלא ממשיכה לקשר רציני כמו שכבר כתבתי על כך.
אלא שאם נחזור לשאלה הראשונה. מדוע באמת הקשר לא נמשך, ומה זה קשור לנכונות שלך לשלם, או לא לשלם על הבחורה שהסכימה להיפגש איתך. יש לי מספר מסקנות בנושא. והם לא עוסקות בפורמולה של מי צריך לשלם בדייט, אלא בשאלה מה באמת מקדם אותך לקראת החתונה שלך, ומה לא.
- אם תנסה להיפגש איתה בכל פעם באמצע הדרך בניכם, או לחלק את החשבון על כוס התה והעוגה שאכלתם במסעדה, אם תרצה או לא תרצה-זה יגרום לה לחשוב שאתה קטנוני וקמצן. או על כך שהיא לא נחשבת הפגישה האחרונה אצלך. רציתי לומר מלמד על העייפות מדייטים. אך זה מלמד שהיא לא נחשבת האחרונה אצלך – כי אתה עייף לעתיד! ! ! אתה עייף מהדייטים שאתה החושב שעוד תיפגש ועדיין לא נפגשת.. זה גורם לך להיות עייף כבר בהווה! ! ! (סוג של גאונות של היצר הרע). תראה לבחורה שנפגשת איתך שאתה איש של נתינה ואתה עושה מאמץ להגיע אליה. סביר שהיא תתרשם (גם) מכך וזה יתרום את תרומתו להמשיך איתך את הקשר.
- אל תדאג מכך “שתצא פראייר”. אדם ישר בנפשו לא יכול להיות רק מקבל. בשלב כלשהו היא תגיד לך: “בדייט הבא אני אגיע אליך”, או “אני אשלם את החשבון”. אם זה לא יקרה, כאשר אתם קובעים את הפגישה הבאה, (לפחות אחרי שלוש פגישות) תשאל אותה היכן נפגש ? אם היא מקבלת את זה שדואגים לה כדבר מובן מאליו, אני הייתי מתחיל קצת לדאוג ולברר יותר את הנושא. משום שככה זה גם יראה בחיים אחר כך. אך אם היא מכירה לך תודה ורק מחוסר הבנה, ביישנות, או סיבה טכנית, היא לא הציעה לך קודם לכן שהיא תגיע אליך, או תקצר לך את הדרך, אז הכל בסדר.
לסיכום כשאתה תיסע את כל הדרך עד למקום שנוח וקרוב לבחורה להיפגש איתך או תשלם למסעדה על שניכם (אם היא עומדת על כך שהיא תשלם את חלקה אל תסרב, אתה את שלך כבר עשית) הבחורה תראה זאת ותעריך את ההשקעה שלך בפגישות. אם היא תרצה בך או אפילו תתלבט אם להמשיך את הקשר. היא תחפש כל דבר המלמד על האישיות שלך. נקודה זו המלמדת על טוב לב והתחשבות, תעמוד לזכותך.
על נוחות והשקעה
יוצא מכאן ש…. כדאי לך להשקיע בדייטים, לקבוע פגישות היכן שנוח לצד השני, לשלם על הצד השני, או להראות כל מיני דברים המלמדים על הרצון הטוב שלך ועל הרצון להמשיך את הקשר. למרות שהיה יותר נוח אם השני היה מגיע אליי או משלם עליי.
גם משום שזה תורם לדייטים עצמם וגם משום שזה נותן לך אינדיקציה לגבי הכרת הטוב של הצד השני. שזה נושא משמעותי מאוד לחיי הנישואים ולזוגיות טובה.
ולצד השני אינדיקציה על רוחב הלב שלך, או ההתחשבנות שלך על הפרטים הקטנים.
לכן זה גם מה שיגרום (בין השאר) להמשך הקשר. כך שהחשבון והחשש מכך שיש לך עוד הרבה הוצאות כספיות ללא תכלית בעתיד. הם הסיבה שאתה מפספס את ההווה. לכן אם לא תשקיע בפגישות גם מהצד הכספי וגם מצד האכפתיות וההתחשבות בצד השני, כבר בפגישה הראשונה עוד לפני שאתה יודע אם הקשר ימשך או לא, (ק”ו אם אתה בקשר מתקדם) כנראה שיהיו לך דייטים נוספים בעתיד. והוצאות מיותרות על הפגישות בהתאם.
לגבי נשים
אז נכון שהדברים לא לגמרי סימטריים. ואף אחד לא מצפה שתשלמי על הבחור במסעדה. אך צריך ללמוד בכל מקרה את העיקרון של להשקיע בדייטים. ולא לבוא רק באופן פסיבי ולצפות לקבל. שזה מתכון כמעט בטוח בכך שלא ירצו בך.
לדוגמא : אם קבעתם באיזה פארק או גן ציבורי. תבואי עם איזה תיק קטן ובתוכו מפה יפה. תרמוס עם תה, או ביום חם עם איזה שתייה קרה שהייתה קודם לכן במקפיא. כמובן עוגיות. כוסות חד פעמיים וכ”ו. ובהמשך כשהפגישות כבר הופכות להיות קשר של ממש(במיוחד אם זה הייתי אני ) את יכולה להכין גם כריכים עם פסטרמה.
עכשיו אני יכול לדמיין את המבט של הרבה בחורות שמסתכלות על הכתוב כאן כאילו ירדתי מהפסים. בהבעה של… ” למה מה אני פראיירית להשקיע כל כך בפגישות ?”
התשובה היא: שאם את שואלת ככה עכשיו, את תשאלי את השאלה הזו גם אחרי החתונה. “מה אני צריכה להכין לו אוכל ולדאוג לו, מה הוא לא מספיק גדול לדאוג לעצמו”? או לחילופין את באמת תכיני לו אוכל יום אחרי החתונה. אז מה יכול להיות בקשר מתקדם אם תדאגי לו קצת עוד במהלך הפגישות ?
לי אין בעיה שלא תכיני לו אוכל, אני כבר מסודר ב”ה. אלא שהבחור שלך יקלוט בשלב כזה או אחר את היחס הפסיבי שלך כלפיו. הוא יכול יקבל רגלים קרות בקשר אליך כתוצאה מכך. אך אם את רוצה להצית לו את הפתיל שבלב, תראי לו כבר עכשיו שהוא חשוב לך, שאם יתחתן איתך יהיה לו מי שידאג לו אחרי החתונה, שאת דואגת לו. שהרי אחרי כל ההתאמות, הבירורים, והכימיה בניכם. . . החתן צועד על קיבתו.
העיקר הוא להראות יחס אנושי ואכפתי, שבא באמת מטוב הלב שלך. שאני בטוח שיש בתוכך, רק שיכול להיות שהחתן שלך לא רואה זאת. והעניין של האוכל הוא רק דוגמא לכך, פרט המלמד על הכלל.
דבר נוסף : הדברים האלו שאני כותב כאן, הם אנטי תזה מוחלט לאלו שבאים לדייטים עם רשימות ברורות מי החתן / או הכלה שמתאימים להם. אם לא נופל להם מהשמים אדם : טוב לב, נדיב , מתחשב, מבין מה צריך גם בלי שיגידו לו וכ”ו ע”פ הרשימה שלהם. שזה כל הדברים שהם לא מקיימים בפגישות בעצמם ! ! ! משום שמאמינים שוודאי יהיה להם עוד 20 הכרויות שונות עד לחתונה. אז למה להשקיע בדייט הזה למה ? זה לא משתלם ! ! ! ! וכנראה שלא התפללנו מספיק טוב וצריך לעבור לדייט הבא. לכן הם גם מתאכזבים מהמראה של עצמם שה’ סידר להם בדייט הזה. ממילא אין כימיה בנינו, ועוזבים.
אני מרשה לעצמי לומר זאת מניסיון אישי אחרי דייטים ארוכים (התחתנתי בגיל 30) ואחרי 13 שנות נישואין. זוגיות זה קשר שדורש השקעה, לא רק אחרי החתונה. אלא עוד בשלב הראשוני שלה, על מנת שתתחיל.
ה’ לא מכשיל לנו את הדייטים מפני שעדיין לא גמרנו לתקן את כל ניצוצי הנשמות שפגשו אותנו לפני שירדנו לעולם. אלא ה’ רוצה שנתחתן, והראיה שהוא שולח לנו עוד דייט ועוד דייט. אלא שאנו מחכים להתגלות אלוקית שתגיד לנו שזה זה. במקום להשקיע בפגישות ולבנות את הקשר.
באותו עניין : מצד אחד טוב שיש רשימות, אדם צריך לדעת מה הוא רוצה מעצמו. אך צריך גם את הגמישות של לדעת לקבל את מה שה’ שולח. ואנחנו לאו דווקא חושבים שזה מה שאנו צריכים. הרי אנחנו גם לא יודעים אף פעם מה מתאים לנו באמת.
לכן : אחרי ובמקביל לכל הבירורים ע”פ מה שמחפשים, ולגמישות לקבל את מה שלא מחפשים. צריך לדעת גם להשקיע בדייטים עצמם. לתת יחס אנושי לאדם היושב מולי. לדעת להתעלות מעל מה שמשתלם לי, או עולה לי מעט כסף בטווח הקצר. (גם כך החתונה תעלה הרבה יותר. . . אם את/ה רוצים להתחתן)
כך אגלה על עצמי רמות חדשות של עשיית חסד ואהבת הבריות. רמות חדשות של נתינה, ולימוד זכות על הזולת. רמות חדשות של תקשורת עם הבריות והתעלות על העין הצרה שלי. רמות חדשות של יציאה מפסיביות והמתנה, ומעבר לבנייה והשקעה בזוגיות. מתוך כך יכול להיות שהצד השני יגיד לי שזה בדיוק הבית שהוא רוצה לבנות . . . . .
נכתב באהבה רבה ע”י אלי גרון
