כיצד לקדם את הרגש בפגישות?

מפעם לפעם אני מציץ בסטטיסטיקה של אתר ביה”ס לזוגיות בואי כלה,
ורואה שם נתונים שונים על הרגלי הגלישה של הגולשים באתר. 
מדור מעניין במיוחד הוא המדור המראה לי מה המילים אותם
הקלידו אנשים במנוע החיפוש גוגל,
שבאמצעותם הם הגיעו לאתר ביה”ס לזוגיות בואי כלה.

במדור זה אני מוצא משפטים כמו:
האם להתחתן או לא, סגולות לחתונה, קורבנות הנשיאים,
תפילה לזיווג הגון, דברים שצריך לברר בדייט, מקומות לדייטים,
הרגש בפגישות, מאגר הכרויות, כיצד יודעים שזה זה, מדריך לדייטים,
פגישה ראשונה, בן זוג קמצן, בת זוג יפה, רעיונות למקומות בילוי, 
על מה מדברים בדייטים, אתרי הכרויות, מדריך חתנים,
מדריכת כלות, ועוד.

כנראה שאנשים מאמינים כי ימצאו את התשובות
לשאלות שלהם אם רק ישאלו את ד”ר גוגל,
ואפילו אם מדובר על שאלות כמו: האם להתחתן או לא?
או  – מה לעשות בפגישות לעורר את האהבה…   

הפעם צד את תשומת הלב שלי משפט מפתח
בפגישות שהוקלד בגוגל, שבגללו הגיע אותו גולש/ת
לאתר ביה”ס לזוגיות בואי כלה: 
איך לעורר את הרגש בפגישות?
ומפני שנושא זה נוגע לכל כך הרבה אנשים
החלטתי לכתוב עליו מאמר.

על מה מעמידים את הפגישות?

ראשית עלי להתייחס לשאלה מדוע
לעורר את הרגש בפגישות?
הרי אם זה זה, הרגש יגיע לבד? ואם לא, אזי אולי מוטב כך?
מצד שני ישנם אנשים שהשאלה הזו תשמע לבם מיותרת,
אדרבה צריך לעורר את הרגש בפגישות,
וכי לא צריך שיהיה רגש בפגישות,
אחרת כיצד נמשיך את הקשר ?

אז זה הוא: שאני לא אומר שלא צריך רגש בפגישות,
או לא צריך לעורר את הרגש בדייטים.
אלא השאלה היא קודם כל מה המקום
שלו בתוך כל התמונה הכוללת  
הנקראת  פגישות או הכרויות.

ישנם אנשים המעמידים את הפגישות שלהם על הרגש,  
כאשר מנתקים את הקשר במהלך הפגישות הראשונות, 
למרות שמסביב הכל היה בסדר.
משום סיבות כמו “לא התחברתי אליה / אליו”
ושאר ביטויים דומים.
וכן במהלך מתקדם של הקשר,
– כאשר צריך להחליט על חתונה,
אך לא מרגישים את הרגש במלוא עוזו,
ולכן קשה לאותם אנשים המעמיסים את הפגישות
על הרגש להחליט אם להתחתן או לא. 
על כך כתבתי מאמר נוסף בשם 
“כיצד אדע להחליט אם להתחתן – ההתלבטות הרגשית”  
משום שגם שם בשל העמדת הקשר על הרגש,
אנשים טועים ומפספסים חתונות – עיינו במאמר שם.

אני יודע שאולי ישנם אנשים שלא ימשיכו
לשבת בנוח כשיקראו את מה שאני כותב –
אך האמת חייבת להיאמר: 
הכרויות וקשר צריך להעמיד קודם
כל על ההתאמה השכלית בן בני הזוג,
ולאחר מכן הרגש צריך להיות המלווה
הנותן את עוצמת החיים המשותפים.

זה מאוד רומנטי לחפש התאהבות ממבט ראשון,
אך לחלוטין לא אקטואלי.
וזאת משתי סיבות:

1. לעומת הבירור השכלי אותו אנו מבינים די מהר,
   לרגש בין בני זוג לוקח הרבה יותר זמן להתפתח.
   לכן, מי שחותך את הדייטים שלו בשלב של תחילת הקשר,
   כי הוא לא מרגיש כלום לצד השני,
   או שהמראה של הצד השני לא מדבר אליו,
   או “לא התחברנו” כאשר מדובר על פגישה ראשונה,
   שניה, ואפילו שלישית, וכ”ו.
   סביר שיהיו לו המון הכרויות שווא. 
   כי הוא לא נותן צ’אנס לעצמו
   ולצד השני הנפגש עימו,
   והוא לא נותן  לרגש את הזמן
   הראוי לו על מנת להתפתח בניהם.
2. הסכנה הגדולה בקשר היא להתאהב באדם הלא נכון.
   מי שמעמיד את הפגישות שלו על שאלת הרגש. 
   סופו שלא יעשה את הבירור השכלי כיאות,
   הוא יכול לפתח רגש ואהבה עם האישה הכי
   יפה בעולם כדוגמא, אך יכולים להיות  לו פערים
   בנושאים כמו  – רמה דתית, שאיפות בחיים,
   תפיסת עולם, ועוד.
   מלבד חוסר הכרות מספיק עם האישיות
   של הצד השני, והדברים אמורים כמובן לשני המינים.

הדרכים לעורר את הרגש

אחרי שאמרנו את כל זאת,
והצד של הרגש בא אחרי הבירור השכלי
והמנטלי עם הצד השני, יבוא הרגש  ויתפתח.
דבר שבאופן טבעי לוקח יותר זמן
מאשר הבירור השכלי והמנטלי.
אך כבר כעת המסקנה מכל האמור לעיל היא: 
שיש להמשיך ולהיפגש גם בזמן שעדיין אין כל רגש שמתעורר, 
זאת בתנאי שיש פוטנציאל לקשר להצליח
מצד ההתאמה השכלית והמנטלית בין בני הזוג.
מפני שלרגש לוקח באופן מובהק,
יותר זמן להתפתח כאמור.

דרכי הזירוז

על מנת שאדם יאהב אותי,
הוא צריך קודם כל:

• להכיר אותי
• להעריך, אותי
• לכבד אותי
• להעריץ אותי

ומתוך כך יאהב אותי וירצה בקרבתי.  
ודווקא בסדר הזה, אין קפיצה באהבה,
זה לוקח זמן להתרגל ולהכיר אחד את השני.

המשותף לכל האמור במשפט הקודם,
הם הסיבות המביאות אדם  להעריך אותי,
לכבד אותי, לעריץ אותי, וסופו של דבר,
גם להיות מאוהב בי.
הסיבה לכך היא משום שעניתי לו
על דבר שחיפש ולא מצא עד היום.

זה לא שלי, זה כתוב בתנ”ך

אם נביט בספר שמואל,
וננסה להבין את אהבת יהונתן בן שאול לדוד,
נבין את התבנית כיצד נבנית האהבה בין אנשים.

ראשית: 40 יום גוליית הפלשתי מחרף ומגדף
את עם ישראל בוקר וערב,
ולא נמצא בעם ישראל אדם בעל אומץ לב
רב כל כך שייקח על עצמו להילחם בגוליית הענק.
זאת למרות שלכל עם ישראל (ובניהם יהונתן)
היה רצון עז לראות את גוליית מפסיד בקרב. 
דוד ענה על צורך לאומי ונפשי בעם ישראל
לכן כולם העריצו אותו כשניצח את גוליית!!!

לאחר מכן, כשניצח בשאר מלחמות פלישתים,
כפי ששרו לו הבנות בחזרתו מאחד הקרבות
“היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו”.
העם העריץ מאוד את דוד שהחזיר את
זקיפות הקומה הלאומית לעם ישראל
מה שבהמשך הדרך, גם גרם לשאול לראות
בדוד איום על המלכות ולרצות במותו.

הנקודה השנייה שגרמה ליהונתן לאהוב את דוד
אהבת נפש הייתה, שדוד לא רק נלחם באומץ לב רב,

אלא בעיקר קרא בשם ה’ בשעת מלחמתו.
דבר שלא היה מקובל אז במלחמות הלאומיות של שאול,
שוודאי היה צדיק ומורם מעם.
אבל ביטויים כמו שדוד השמיע
כלפי גוליית המדברים בשם ה’.
“אתה בא אלי בחרב ובחנית,
ואני בא אליך בשם –ה’ צבאות אשר חרפת”
סגנון כזה של קריאה בשם ה’
במהלכים מדיניים ומלחמתיים,
לא היה נשמע במלכות שאול.   
סגנון לאומי זה המחבר צדקות ואמונה גדולה,
עם מסירות נפש לאומית מוחלטת על מנת להושיע
את עם ישראל – גרם ליהונתן לצאת מגדרו באהבתו לדוד.
זה בדיוק הזן הנדיר שהיה חסר ליהונתן
מאוד עד אותו היום, לכן האהבה הגדולה
לדוד הייתה דבר טבעי ומתבקש
מאליו עבור יהונתן!

איך מתרגמים זאת לפגישות

גם בפגישות, על מנת לגרום לצד השני
ללכת אחריך או איתך ביחד כשותף לדרך,
עליך לשאול עוד בפגישה הראשונה,
“מה את/ה מחפש/ת”?
או לשמוע את הצד השני מתאר כיצד
הבית שלו יראה בעוד 5 שנים לדוגמא.
רוב האנשים בנקודה זו
(שכולם מבררים אותה בצורה כזו או אחרת),
ממשיכים בדייט כרגיל, 
תוך שהם בודקים אם הצד השני
מתאים עבורם למה שהם מחפשים.
סופה של פגישה כזו, ששני הצדדים עסוקים
בלסקור אחד את השני, למנות את חסרונותיו
מול יתרונותיו היא מהסיבות המרכזיות
הגורמת לאנשים להיפגש שנים ארוכות ללא תוצאות!

אני מציע רעיון פשוט להפליא,
אך בעל תוצאות מוכחות מדהימות!!!

כתשובות לשאלות שישאלו אתכם,
תנסו לספר על עצמיכם סיפורים שהמסקנות
שהצד השני יסיק מהם,
יהיו בדיוק הדברים שהוא / היא סיפרו לכם,
שהם מחפשים בבית שהם רוצים להקים.

סיפרו לכם שמחפשים לב טוב?
בפעם הבאה ששואלים אותכם, איך היה היום בעבודה?
אל תענו תשובה סתמית על הא ועל דא, 
אלא תשובה בה תספרו עם מי עשיתם חסד היום,
למי עזרתם היום בעבודה.
זה לא שתמציאו סיפורים,
אלא כעת תהיו יותר מודעים לשים
את הפרוז’קטור על המקום נכון.
הצד השני מסיק מכך את המסקנות שלו,
ומשליך אותם על עצמו בחיים המשותפים איתכם.

שאלו אותכם, היכן נפגש? 
תראו בפועל על אכפתיות מהצד השני, 
ותפגשו היכן שנוח לו או לה.
הרי מצד אחד, מי מחפש אגואיסט להתחתן איתו?
ומצד שני, כמה זה פותח את הלב לפגוש
אדם שמתחשב בצד השני?

שאלו אותכם, היכן אתם רוצים לגור?
במקום להטיף אידיאלים ולתת את הנאום לאומה, 
דברו על החשיבות שאתם נותנים לדאגה למשפחה שלכם,
לכל צורכי בני המשפחה, גם הקטנים ביותר.
כך הצד השני יראה את האכפתיות שלכם,
ואת ההתחשבות בפרטים הקטנים.
תכונה שגם ככה נמצאת בכם,
רק צריך להוציא אותה לפועל.          

אפשר גם לדבר על מגורים במקום
בו עם ישראל זקוק לכם כמובן,  
אך המסר האידאלי יהיה,
שחיי המשפחה והדאגה לצד השני
יהיו הדבר הראשון שתדאגו לו כל החיים.  
כך הצד השני יעריך אותכם,
יעריץ אותכם, וירצה בקרבתכם. 

נכתב באכפתיות ואהבה,
מתוך רצון לקדם פגישות,
להקמת בתים בעם ישראל.
אלי גרון,
ביה”ס לזוגיות בואי כלה.