פעמים רבות מדי אני פוגש אנשים המתייחסים לנושא הדייטים בפאסיביות שמוציאה אותי מדעתי. לעיתים מדובר גם באנשים שעברו את גיל 30 ורוצים להתחתן, אלא שתפיסות משובשות גורמות להם לא לעשות מספיק בפועל על מנת לקדם את עצמם.
ישנם הטוענים: מדוע עלי לטרוח כל כך הרבה במציאת בת הזוג שלי הרי הגמרא אומרת ש – 40 יום לפני יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני (מסכת סוטה, ב) כלומר מובטח לי משמים שישנה בת זוג המיועדת רק לי.
ועוד טוענים: הרי נפגשתי כבר עם כל כך הרבה נשים ומדוע זה איפוא עדיין לא פגשתי את האחת והיחידה עליה הכריזו בשמים למיועדת להיות אשתי, 40 יום לפני יצירתי?
אם היו מביטים במקור בדברי חז”ל אלו, היו רואים שהגמרא בעצמה מקשה את הקושיה הזו באותו הדף – “אמר רב שמואל בר יצחק, אין מזווגים לו לאדם אישה, אלא לפי מעשיו. שנאמר: לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים” ואיך זה מסתדר קיומה של הנשמה התואמת 40 יום לפני יצירת הולד?
מתרצת הגמרא שישנם שני סוגי זיווגים. הזיווג הראשון עליו אומרת הבת קול “בת פלוני לפלוני”.
הזיווג השני עליו נאמר: “וקשים לזווגם כקריעת ים סוף”, שאינו מתחתן עם בת זוגו וזה תלוי בהתנהגותו של אדם אם הוא צדיק והוא פועל ע”פ הסדר האלוקי, יזכה ע”פ הסדר האלוקי בבת זוגו שהכריזו עליה משמים ואם יצא מהסדר האלוקי, אינו זוכה בבת זוגו. היינו הבת קול מציינת מה הוא הזיווג האידיאלי לאדם, אלא שהתממשות האידיאל תלויה במעשיו של אדם ואינה חובה מוחלטת במציאות.
יש מי שיפרש את הגמרא בדרך אחרת: בהתנהגותו אדם קובע לאחר הנישואין אם הזוגיות שלו תראה כנישואין האידאלים שבת הקול הכריזה עליהם, או שיהיו קשים כקריעת ים סוף ומדובר כמובן באותו הבעל והאישה ע”פ פירוש זה.
ונחזור לפירוש הראשון שהוא כפשט הגמרא, כך כותב גם הרמב”ם בספר שמונה פרקים: “הרבה פעמים יתעו בני אדם ויחשבו קצת פעולות האדם הבאות לבחירתו, שהוא מוכרח אליהם כזיווג פלוני. וזה בלתי אמת… (שמונה פרקים לרמב”ם, פרק שמיני) היינו אנשים חושבים שהתאמת הזיווגים תלויה בגזירה שהיא הכרחית וחייבת לאדם והרמב”ם כותב לנו “וזה בלתי אמת”.
כך דורשת גם הגמרא במסכת ברכות על הפסוק בתהילים “על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא” דרשו חכמים (ברכות ח’ א) לעת מצוא זו אישה – היינו שצריך אדם להתפלל לזכות להתחתן עם אישה טובה כאשר יגיע לזמן הנישואין ואין הדברים כדבר המובן מאילו שיש לאדם את בת זוגו האידיאלית המחכה לו. אלא עליו להתפלל ולהשתדל בכל כוחו למוצאה.
על כן נשאלת השאלה על איזו אישה עליו להתפלל? מעניין שהרמב”ם, שוודאי הכיר את הגמרא במסכת סוטה לא כותב שעל האדם להשתדל להתחתן עם הזיווג המיועד לו 40 יום טרם יצירתו. אלא נותן לנו עצה הרבה יותר מעשית כאשר הוא מדבר על כך בספר המדע שלו : “דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים וליישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמד ממעשיהם הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע.”
“מצוות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם כעניין שנאמר ובו תדבק וכי אפשר לאדם להדבק בשכינה אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו הדבק בחכמים ותלמידיהם לפיכך צריך אדם להשתדל שיישא בת תלמיד חכם (שמסתמא גם חכמה בעצמה) וישיא בתו לתלמיד חכם ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים ולעשות פרקמטיא (מסחר) לתלמיד חכם ולהתחבר להן בכל מיני חבור שנאמר ולדבקה בו. וכן צוו חכמים ואמרו והוי מתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמא את דבריהם” (רמב”ם הלכות דעות פרק ו)
דהיינו אין הרמב”ם מתייחס באופן מעשי לגמרא המדברת על סודות זיווג הנשמות שאינה גלויה לנו, אלא מתייחס באופן מעשי לשאלה : מה עלי לחפש? כאשר המתכון להכוונה הוא הפסוק ” הולך את חכמים יחכם, ורוע כסילים ירוע”, שהוא הדבר היותר נצרך בחיים. היינו לא המזל או סוג הנשמה קובע את אושרו של האדם עם בת זוגו. או את שלום הבית שיהיה לו, אלא מעשיו. עם מי הוא יתחתן ומה יהיו מעשיו לאחר החתונה.
בדומה לטעות בני האדם בטענה זו על הזיווג הנקבע מראש משמים, שאין האדם לכאורה יכול לשנותו ומה דעת הגמרא והרמב”ם בכך כפי שראינו.
ישנה גם טענה כלפי קורס אימון אישי למציאת זוגיות
ובכלל כיצד ניתן לקדם את החתונה, הרי הדבר נקבע משמים?
הוא אשר רמזנו בכותרת בדברי חז”ל. למרות שהכל צפוי וה’ יודע הכל מראש, אין אנו יודעים מה שה’ יודע מראש ולכן כלפינו באופן שלם – הרשות נתונה. אולי הרשות לפעול ולהתקדם באופן הנכון, וכן לא לחזור על טעויות העבר. זה הוא הדבר שה’ מצפה מאיתנו, על מנת לקדם אותנו לקראת החתונה.
זאת מלבד מה שראינו בהכרעת הרמב”ם שאינו פוסק ע”פ אמיתות שמימיות, אלא ע”פ ההכרעה הטובה ביותר שניתן להכריע כאן בארץ וללא ספק, קורס אימון אישי למציאת זוגיות. נותן כלים מעשים כיצד להיפגש ולהגיע לחתונה, בהחלט יקצר את הדרך אליה.
