השבוע שאלה אותי בחורה את השאלה הבאה :
כמה זמן יש להמתין בין דייט ראשון אחד, לדייט ראשון אחר ?
האם יש עניין ישר לצאת לעוד דייט ראשון, או להמתין פרק זמן מסוים
ע”מ “להתאושש “?
בברכה…
תשובתי: השאלה שלך היא שאלה די סובייקטיבית,
המשתנה מאדם לאדם.
ואיך שאת מרגישה עם זה, זה די קובע פה.
ככלל, עדיף שיהיה מספר ימים (לדעתי שבוע שלם) בין דייט ראשון אחד,
לדייט ראשון אחר, על מנת שלא תבלבלי בין האנשים.
גם ככה שבוע הבדל לא יעשה את ההבדל של באיזה גיל להתחתן.
כך שאין מה להיות לחוצים בעניין.
מצד שני, אחרי קשר של מספר דייטים, או קשר יותר ארוך שנפל הדבר יותר מורכב, לעיתים לוקח שנים למחוק את הזיכרון ממי שחשבנו שאולי נתחתן איתו,
וגם אז זה לא עוזר.
גם אין לנו שנים מיותרות לחכות.
במקרה כזה אני מציע לך לקרוא את המאמר “כיצד להרוג סופית את האקס המיטולוגי”.
וכן במקרה כזה מומלץ לפנות אליי לשיחה,
על מנת שנפנה את הדרך,
ויהיה אפשר להתקדם לבניית קשר וחתונה עם אדם אחר.
הבעיות באתרי הכרויות (לצד הטוב שיש מהם)
לצד דברים אלו, אני רוצה להתייחס לבעיה שאת מעלה מבלי לומר אותה.
בעיה שלא הייתה לפני שצצו אתרי הכרויות באינטרנט.
שהרי היום יש לנו “בעיה של עשירים.”
אדם פותח כרטיס בשליש גן עדן / שניים שהם אחד / או כל אתר הכרויות אחר,
וכעבור 24 שעות בלבד, המייל שלו יכול להיות מוצף בעשרות הצעות
שרובן על פניהם יכולות להראות רלוונטיות.
וכמו שהבעיה הבריאותית של חברת השפע היא השמנת יתר,
ובכל זאת לא הייתי רוצה לחיות בחברה שהיא לא חברת שפע.
כך אני מעדיף אתרי הכרויות לציבור הדתי (או כל ציבור אחר) עם עודף הצעות,
מאשר להיתקע ללא הצעות ולחתת את רגלי לשדכניות,
שבד”כ גם לוקחות יותר כסף.
שלוש בעיות בשפע הצעות מאתר הכרויות
- “כל העולם” באתר הכרויות – אין מיקוד.
- השפע באתרי הכרויות גורם לדייטים ליפול.
- אנשים מחליטים לפסול באופן שטחי ע”פ תמונה וכמה מילים,
ולא ע”פ הכרויות אמיתית.
- “כל העולם” באתרי הכרויות – אין מיקוד
פעם כשאדם היה יושב אצל השדכנית (וסליחה שאני מדבר בלשון עבר),
הם היו משוחחים שיחת אפיון.
לאחר שיחת אפיון בה השדכנית הייתה גם עוזרת למרואיין
לאפיין את עצמו ע”י השאלות שלה, וממלא גם את מי שיכול/ה להתאים לו,
אז הייתה מוציאה השדכנית קלסר עם 100 מועמדים/ות לפחות,
ובוררת מתוכם את ה – 10 הכי מתאימים.
שמתוכם צריך לבחור אחד או אחת שהכי מתאימים על מנת להיפגש איתם.
מבחינה זו אין עבודת מיון יותר טובה מזו.
השדכנית למעשה ראיינה כבר את כל המועמדים/ ות,
ועשתה עבורנו את כל העבודה הקשה בנקודה זו.באתרי הכרויות באינטרנט, ובמיוחד באתר הכרויות לציבור הדתי והמסורתי,
המצב הוא בדיוק הפוך.
אין מי שראיין לפני כן את המועמדים עבורי,
אין מי שעוזר לי לנסח ולכתוב מי מתאים או מתאימה לי.
ובעיקר אין עבודת הסינון והקליעה למטרה של השדכנית.באתר הכרויות עליי לעשות את כל עבודת ההכרות והסינון בעצמי.
מה שגורם לבזבוז זמן גלישה אדיר, לדייטים לא רלוונטיים המייצרים
תסכול וייאוש מכל עולם הדייטים, ולעיתים אף לשנים יקרות מבוזבזות.
הכל מפני שנפגשתי עם מי שלא מתאים לי מלכתחילה.
זאת לפני כל שאר האתגרים שיש לעבור במהלך הדייטים עצמם.הפתרון :מי שנפגש דרך אתרי הכרויות, חייב לעשות את העבודה מראש.
לפני שהוא שורף חודשים לכל הפחות על חיפושי שווא.
לפני שאדם ניגש לאתר הכרויות עליו לדעת מי הוא ומה הוא,
מה דרכו בחיים, ומה הוא מייצג כאשר פוגשים בו,
איזה בית הוא רוצה להקים, וכ”ו.
מתוך כך, לדעת מי תהייה מוכנה להיות השותפה שלנו למסלול החיים
בו הוא בחר (או נולד), כמובן עצה זו שייכת לגבי שני המינים.
ובמידה והדבר קשה לביצוע,
מומלץ להירשם לתוכנית אימון אישי מקדמת זוגיות,
שם מתבררות כל השאלות הנוגעות בנושא.כאשר אני מפוקס על עצמי, על דרך חיי, ועל רצונותיי,
יקל עלי למצוא את בת זוגי, או בן זוגי. - השפע באתרי הכרויות גורם לדייטים ליפול
אחרי שכבר נוצר קשר והחלטנו לצאת לדייט ראשון,
הבעיה (של העשירים) היא, שמחכים לנו בתיבת הדוא”ל שלנו
עוד עשרות הצעות נוספות.
מה שאומר מצד אחד, שאם לא ילך לנו בדייט הזה זה לא נורא,
ואפשר לייצר מהר מאוד את הדייט הבא.
אבל הבעיה האמיתית כאן, היא שבכל דייט יש אתגרים והתמודדויות,
אין אדם מושלם.
וגם אנחנו לא מושלמים (סליחה ממי שנפגע),
ומפני שיש לנו במייל מחסנית מלאה בהצעות נוספות,
הדבר יגרום לנו לא להתמודד בדייט,
במקום שהיה נצרך להשקיע ולהתמודד עם שאלות מסוימות.
מה שיכול לגרום לדייט ליפול, מפני דברים של מה בכך שלא מסתדרים לנו.
שאם לא הייתה לנו אינפלציה כזו של הצעות לדייט,
אולי היינו פחות מחפשים את מה שאנו מחפשים,
והיינו יותר פתוחים לבנות קשרים עם האנשים שה’ זימן לנו
(וכנראה שלא סתם ה’ זימן לנו).חשוב לדעת: כשאני נפגש עם אדם מסוים,
זה מפני שהקב”ה זימן לי להיפגש איתו/ה.
גם אם זה לא יגיע לחתונה,
כנראה יש דבר מסוים שאנו צריכים “לתקן” ע”י ה-ביחד שלנו בדייט.
אם זה עצה טובה שצד אחד ייתן לצד השני,
או אם זה שאלות נוקבות שיבררו לצד השני דברים חשובים בחיים,
או אם זה סתם לפגוש אדם עם מנטליות או אורך חיים שונה משלי,
ובכך ללמוד לקבל את האחר, להכיל את השונה ממני.
דברים שאולי אצטרך אותם בהמשך הדרך,
כאשר אפגוש את המיועד/ת לי באמת.
קל וחומר למקרה שבסופו תצא מכך חתונה.אם אנו פוסלים כי אנו לא מבררים את הקשר,
אנחנו לא מתגברים על האתגרים,
ואנחנו עושים לעצמנו חיים קלים מפני שיש לנו עוד שפע הצעות גם במקרה שלא הייתה יוצאת ממנו חתונה,
אנו למעשה מפספסים את התיקון וההכנה שלנו לקראת חיי הנישואין.
מה שמרחיק את הנישואין שלנו עוד קצת.
עד שנעשה את התיקון שהקב”ה זימן לנו שנעשה
ע”י הדייטים “שלכאורה” לא מובילים לשום מקום.
הפתרון :
לכן הפתרון הוא: לא רק להאמין שתיבת המייל שלי ריקה,
אלא להאמין שאין לי אפילו כתובת מייל .
בקיצור: כשאני נפגש, כל העולם מת עד לבירור הקשר
ללא שיקולים החיצוניים לו, לטוב או למוטב.
אחרת, הקשר הבא כבר מחכה לי מבלי שלמדתי שום דבר, וגם ההוא שאחריו, ואחריו, ואחריו…
כי תמיד אפשר להאמין שמחכה לי משהו יותר טוב מעבר לפינה,
ולא ללמוד את מה שהייתי צריך ללמוד מהדייט שאולי לא התאים,
זו המציאות ! - אנשים מחליטים לפסול באופן שטחי ע”פ תמונה ומילים,
ולא ע”פ הכרויות אמיתית.
ראשית צריך להבין את הפרדוקס המובנה בקביעת דייט ראשון.
אני רוצה להכיר אדם מסוים על מנת לצאת איתו לדייט ראשון,
ואני רוצה לצאת לדייט ראשון על מנת להכיר אותו.
כך שהשאלה היא (עם הבוהן בסיבוב),
האם אני יכול להכיר אותו בלי לפגוש אותו,
על מנת להחליט אם אני רוצה לפגוש אותו על מנת להכיר אותו (אם זה לא ברור צריך עוד סיבוב עם הבוהן)?תשובה: על מנת להכיר אדם מסוים,
צריך לפגוש אותו פגישה בלתי אמצעית פנים אל פנים.
רק כך מתבררים כל הספקות ואין דרך אחרת !
אבל אני לא רוצה לצאת רק ע”פ נתונים יבשים
(שאמורים להספיק לי לקביעת דייט ראשון),
אני ורצה להכיר אותו/ה עוד לפני הדייט הראשון,
על מנת לדעת אם לקבוע דייט ראשון, על מנת להכיר אותו/ה.
אז אני צריך להכיר אותו/ה לפני שהכרתי אותו/ה,
על מנת לדעת אם לצאת מהבית ולהכיר אותו/ה באמת.אתה הבנת את זה ברוך ???
(לי היה קצת קשה)אצל השדכנית של פעם זה לא היה קורה, ודאי שלא בצורה הזו.
לא רק מפני שלא היו לה הצעות בקצב המסחרר שאני יכול לקבל היום באתרי הכרויות ברשת,
וגם לא מפני שהיא עשתה את הבירור המקדים כפי שכתבתי למעלה,
שחוסך זמן אדיר של חיפושים.
אלא מפני שהמקובל היה, שבמסגרת הנתונים היבשים שהיא מספקת לי,
היא הייתה אמורה לתת לי מענה שמספיק לי על מנת לדעת אם לצאת לדייט ראשון או לא.אבל אנו עוסקים באתרי הכרויות ולא בשידוכים של פעם.
לכך, “זכינו” בעם ישראל לדבר נפלא.
מאות אלפי אנשים ונשים “היודעים” את חוכמת הפרצוף,
וע”פ התמונה כבר יודעים מספיק נתונים על האישיות של הצד השני,
על מנת להחליט אם לקבוע דייט ראשון או לא.“הגדילו לעשות” אלו המחפשים דווקא מראה מסוים (כי ב”ה יש הרבה מה לברור), ועוד יותר הגדילו אלו הסומכים רק על חכמת הפרצוף,
ומבקשים שישלחו להם תמונה,
ואז יחליטו אם הם רוצים לצאת לדייט ראשון או לא.הכל יכול להישמע די הגיוני בסיפור הזה,
הרי מה לא הגיוני בלהכיר קצת יותר לעומק לפני שמחליטים אם לצאת לדייט ראשון או לא?
(וכמה נפלאים מעשי הטכנולוגיה…)
אלא שאין חלל ריק בחיים, ועל כל דבר אנו משלמים.
במקרה הזה, התשלום למי שמחפש דווקא מראה מסוים,
הוא שעד שהוא ימצא את המראה הזה (אם ימצא),
יחלפו בהכרח מספר שנים.
ואז כאשר ימצא את המראה שחיפש כל השנים, האישיות לא תתאים לו.
זה לא יקרה במקרה, אלא זו המציאות בהכרח שהוא יפגוש אם זו הדרך שהוא הולך בה (גם אם יגיד שהוא פשוט לא מתחבר למי שלא נראית כך וכך.
לכך, יש אימון אישי למציאת זוגיות.לגבי אלו הסומכים על חכמת הפרצוף כפי הבנתם,
אבל לאו דווקא מחפשים מראה מסוים, המצב קצת יותר טוב.
למרות שכמי שטוען וגם הוכיח,
שאדם נורמטיבי שאין לו בעיות מיוחדות,
לא צריך מעל שנה על מנת להתחתן,
וכל השאר הוא בזבוז זמן מפני חיפוש לא נכון.
אני טוען, שהבנת האישיות ע”פ תמונה באתר הכרויות או במייל
(שלא להגיד נבואה…),
היא מהסיבות הגורמות להרבה דייטים שיכלו להצליח, כלל לא להתקיים.הפתרון :אם הייתי אריק איינשטיין ז”ל,
ודאי הייתי שר “אני ואתה נשנה את העולם”.
אבל אני לא מתכוון להילחם בתחנות רוח, וגם לא לשנות את העולם.
אלא בכוחי הדל אולי קצת לשפר אותו.
לכן, לא נכון לבקש מאנשים להפסיק לחפש תמונות,
אף אחד לא יקשיב לי, וזה גם לא נכון לבקש דבר כזה.אלא שהפתרון לבעיית הבנת האישיות ע”י תמונה עד לדייט הראשון,
הוא להתחיל את הקשר ישר מהדייט הראשון.
דהיינו, לדבר באופן קצר מאוד בטלפון או בצ’אט.
ומיד לעבור לווידאו צ’אט בגוגל או בסקייפ.
דהיינו, במקום לדבר הרבה לפני הדייט הראשון,
הגידו לצד השני: “את/ה רוצה להכיר אותי, אני מוכן –
בו נפתח וידאו צ’אט ונדבר באמת“.הפתרון הזה של וידאו צ’אט, גם נותן לנו פתרון טוב לדייטים בחורף,
וגם כאשר הצד השני רואה את התמונה שלי,
הוא בעצם בפוגש אותי כבר עם כל האישיות,
ולא רק מדמיין דמיונות באשר לתמונה.נכון, כרגע הפתרון הזה טוב אם מבקשים את התמונה שלי במייל,
אך לא ממש לאתרי הכרויות.
אולם אני מאמין כי בעתיד הלא רחוק,
יהיו אתרי הכרויות עם קבצי וידאו במקום כרטיס אישי.
כך שכל פותח כרטיס, יצלם את עצמו מספר שניות או דקות בווידאו,
במקום לכתוב את מלל על עצמו.כך נגיע למצב של פחות דמיונות, פחות גישושים,
הרבה יותר מיקוד ודייטים יותר טובים.
כי באמת מלכתחילה, פגשנו את אישיות האנשים ולא רק את התמונה שלהם.
אשמח לשמוע רעיונות נוספים!
בברכה,
אלי גרון
ביה”ס לזוגיות בואי כלה.
