שלום אלי, שמי משה.
אני נפגש כבר שנתיים.
עם הזמן גיליתי שאין לי מה לדבר בפגישות.
זה מתחיל מפגישה שלישית בערך,
נמשך שתיים שלוש פגישות ואז הקשר נופל.
כי לא דיברנו – אשמח לעצתך בנושא.
שלום משה,
אני מאמין שעם החברותא שלך אין לך בעיה לדבר גם שלוש ארבע שעות.
כלומר, הבעיה היא לא בדיבור עצמו, אלא בחוסר החיבור שלך עם הצד השני.
הראיה לכך, היא שעד פגישה שלישית יש לכם על מה לדבר.
כלומר, עד פגישה שלישית כל אחד מספר על עצמו, מי הוא, מה הוא, ומה עשה עד היום.
מכאן ואילך, השיחות בדייט הם תוצר של חיבור הנפשות שבניכם.
ובמידה שלא נוצר חיבור בין העולמות שלכם,
אין לכם נושאי שיחה משותפים לדבר עליהם.
שני גורמים לכך:
- באתי לדייט ע”מ לבדוק אם הצד השני מתאים לי (מה שהופך אותי ליותר ביקורתי)
ולא ע”מ לחפש חבר/ה.
כשמחפשים חבר/ה מגלים שיש לנו הרבה נושאים משותפים בחיים.
בניגוד לדייט בו אני “רק” בודק את הצד השני. - במקום להעמיק בנושאים שכבר דיברנו עליהם, אני עסוק בלחפש את הנושא הבא שנדבר עליו.
ואז אין לי על מה לדבר. לדוגמא: הבחורה סיפרה שלמדה מקצוע מסוים.
במקום להמשיך ולשמוע את הפרטים הטכניים עד שנגמר הנושא,
עלי “לחפור” לעומק הנושא המדובר. למה בחרת ללמוד דווקא את המקצוע הזה?
איזו חוויה מעניינת הייתה לך בלימודים? מה הייתה האפשרות השנייה שלך?
וכן על זו הדרך בכל נושא העולה בפגישה. כך לעולם לא יגמרו לך הנושאים.
כי אתה ממשיך לשאול מתוך תשובתה, וגם מוצא נושאים המשותפים לכם
מתוך הדברים החדשים שהיא מספרת.
אם עדיין אין לך נושאים משותפים לדבר עליהם,
או במילים אחרות עדיין העולם שלך לא פוגש את העולם של הבחורות איתם אתה נפגש,
דבר איתי.
ויחדיו בע”ה נמצא את הדרך לדלות את הזהב ממעיין נפשך המפכה.
