אני יודע, עוברים עלינו ימים קשים,
על כל עם ישראל.
באופן אישי, אתמול עם צאת החג התבשרנו על נפילתו של בן של חבר קרוב,
שכן שנהרג אתמול בקרבות הדרום.
נריה אהרון נאגרי הי”ד
ועל בנו של חבר נוסף (שגם איתו אני מתפלל יחדיו באותו מניין מדי יום),
שנעדר, ונלקח כנראה בשבי לתוככי עזה.
ואנו מתפללים שיחזור בריא ושלם, יחד עם שאר השבויים לביתו בשמחה במהרה.
אבל דווקא מפני שבתוככי עמי אני יושב, ולחלוטין לא מנותק מהמאורעות.
ובהקשר ישיר לכך, אני רוצה יאיר רונן לדבר איתך היום על – מה אומרים בדייטים בהקשר של המלחמה בעזה,
ומה זה קשור בכלל למציאת זוגיות.
הפעם אתחיל מהסוף..
אנחנו חייבים להיות אופטימיים!!!
להיות תמיד עם הראש מעל המים!!!
להיות מעל המאורעות, מעל השכול, מעל הצער והיגון.
להיות אלו שמרימים את האחרים,
ובשום פנים ואופן לא ליפול לייאוש, לדיכאון, ולכל הבכי והשבר של הקרובים (לא עלינו),
או של אלו שמתגלים כנפשות חלושות אובדי עצות.
תמיד להיות בתקווה, תמיד לראות את האור, תמיד להראות לאחרים את הדרך
כיצד ניתן לצאת מהמשבר, ושעוד יהיה טוב למרות המכה הקשה שחטפנו.
אם לא נעשה זאת בחיים שלנו בכלל, ובדייטים בפרט,
נפיל את עצמנו לעומק היגון, הצער, והקדרות.
שהם בור ללא תחתית שרק תופעות הלוואי שלהם הם חרדות, וטראומות שלאחר מכן,
קשה מאוד להשתחרר מהן.
מלבד התוצאה הישירה שהצד השני יבחר שלא להמשיך איתנו את הדרך.
מאידך, למרות כל הקושי והצער, אדם שיעודד את הצד השני,
שיראה שלמרות המכה הקשה, המדינה לא קרסה, ושאנחנו לא נמצאים במלחמת יום כיפור,
וב”ה אפילו לא מתקרבים לזה, ונעבור גם את המשבר הזה.
הוא לא רק האדם ידע להתמודד עם מצבים דומים ומשברים בחיים,
אלא הוא האדם שהצד השני יתפעל ממנו/ה וירצה לחיות לצידו/ה את שארית חייו.
כמובן זו לא המטרה הרשמית שלשמה אנו חייבים להיות תמיד אופטימיים חסרי תקנה,
כדיי שתהייה עוד סיבה לצד השני לבחור בנו, אלא זו צריכה להיות תורת חיים שרק התוצאה המשנית שלה,
היא כוחות נפש להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולהיבחר להיות בן או בת זוג לכל החיים.
(וכמי שהיה בן שנתיים במלחמת יום כיפור אני יכול לומר גם עם אלו שעוד יבואו אחריו…)
הכותב בכאב, ובתקווה גדולה
אלי גרון,
ביה”ס לזוגיות בואי כלה.