הלב של הלב – פיתוח הרגש בפגישות

ידוע לכולם בעולם הפגישות,
כי מעבר לכל הפרטים הטכניים שבודקים
ומבררים אחד על השני, העיקר, הלב של הפגישות .
הוא הלב של הנפגשים.
או ליתר דיוק: הקשר בין הלבבות של הנפגשים.
שהרי אחרי הכל, גם אם כל הנתונים מתאימים,
אם לא תהיה שם אהבה, או לפחות (וזה מספיק בהחלט)
“חיבת מה”, התחלה של קשר נפשי בין הלבבות –
גם חתונה לא תצא משם.

לכן לא הפתיע אותי הסיפור ששמעתי בחג פורים האחרון,
על בחור שביטל חתונה שלושה שבועות לפני התאריך.
אחרי שכבר כמעט הכל היה סגור.
אולם, הזמנות, אפילו התחילו לקנות ריהוט לדירה שכבר שכרו.
אך הבחור ביטל את החתונה,
זאת  משום שטען שהוא באמת לא אוהב אותה!
הכל נחמד ולכאורה מתאים,
הקשר רץ קדימה, “אך באמת, באמת אין לי קשר
נפשי אליה, אני לא אוהב אותה באמת”
טען הבחור – טען וביטל…

לכן נשאלת השאלה ביתר תוקף,
לא כשאלה תאורטית המרחפת מעלינו,
אלא כשאלה מאוד מעשית וממשית.
מה גורם לקשר הרגשי להתפתח בפגישות? ומה חוסם אותו?
ובהקשר לסיפור ששמעתי מהאימא של הבחור עצמו,
האם הבחור פעל נכון או טעה בשיקול הדעת ???

אקדים ואומר כי לאחר שנים בהם אני חוקר,
בודק, ומחפש תשובות בנושאי השידוכים,
אחרי שמגעים לתשובה רואים באופן מבהיל
עד כמה היא פשוטה.
וכן עד כמה “האלוהים עשה את האדם ישר,
והמה חיפשו חשבונות רבים.”

במקרה של הרגש המתפתח וצומח בפגישות,
דומה הדבר לעבודתו של החקלאי המצמיח פירות וירקות.
החקלאי חורש, זורע, משקה, מעשב, מרסס, קוטף משווק.
עסוק מבוקר עד ערב בעבודתו המפרכת בשדה.
אולם נשאלת השאלה, מי באמת מגדל את היבולים
שהחקלאי מגדל ואנו אוכלים ?

התשובה כמובן היא ריבונו של עולם – אלא מה ?

החקלאי לא מגדל את הגידולים החקלאיים.
החקלאי דואג לאפשרות האופטימלית שריבונו
של עולם יגדל לנו אותם.
השורשים לא יעמיקו באדמה מהודקת וקשה.
לכן, אם  המחרשה לא תהפוך ותאוורר היטב את האדמה 
השורשים לא יפרצו, והצמח לא יגדל כיאות.
הזרעים לא ינבטו ויצמחו אם יישארו על המדף
לכן צריך לטמון אותם באדמה.
תהליך הפוטוסינתזה הקולט את אנרגיית השמש
והופך אותה לתאים בעולם הצומח,
שהם, הם  הגורמים לצמח לגדול,
תהליך זה לא יתרחש אם החקלאי לא
ישקה את האדמה ויאפשר זאת.

בקיצור :מי שבאמת מגדל את הצמח,
זה ריבונו של עולם.
מי שמאפשר לתהליך הזה להתקיים, מעודד אותו,
אך חיצוני לו –  זה החקלאי.
השותף במעשיו רק ברובד החיצוני למעשה בראשית.

בדיוק כך זה פועל גם בעולם השידוכים,
ריבנו של עולם דואג לשלוח לנו עוד ועוד הצעות,
הרבה שליחים למקום, אך מעבר לכך הוא גם דאג 
לטעת בנו את הרגש המושך ומחבר בין המינים.

מצד האמת, אם לא היינו חוסמים (מסיבות שונות שמיד ארחיב עליהם)
את הרגש מלהתפתח ולהופיע. כל פגישה בין גבר לאישה,
במיוחד כזו הנמשכת שעות ארוכות,
על אחת כמה וכמה אם הקשר נמשך לאורך מספר פגישות
בהם גבר ואישה יושבים זה לצד זה ומדברים שעות ארוכות,
הייתה גורמת למשיכה ולהתאהבות בניהם.

כאשר שיחות אלו נעימות אחד לשני.
טבע הבריאה, הכרח המציאות – שאהבה בניהם תינבט,
תבצבץ, תעלה ותפרח עד הייתה לאילן גדול המוליד פירות
מתוקים וחמודים פרי אהבתו…

דבר זה הוא מחויב המציאות, בכל הזדמנות בה נושיב
גבר ואישה זה לצד זה.
מכאן הבעיה לאנשים נשואים במקומות עבודה מעורבים,
וכן דברי חז”ל באבות “אל תרבה שיחה עם האישה”
המחייבת את שני המינים כמובן.

אלא מה?… מדוע זה לא קורה לנו בכל פגישה בה
אנו פוגשים אדם כזה או אחר מהמין השני ?
התשובה היא בטיב החסימה, “בתוכנת הסינון“
בה אנו משתמשים בשכלנו ובנפשנו, על מנת ליצור
התנגדות לתהליך הטבעי,
התנגדות הגורמת לאהבה לא להתפתח.

על מנת להסביר זאת אספר סיפור ששמעתי
מקולגה שלי, יועצת זוגית מסוימת.
יום אחד התקשרה אליה בחורה רווקה מעל גיל 30,
הנפגשת עם אדם גרוש במשך מספר חודשים,
וב”ה נראה שהדברים מתקדמים.
אלא שהבחורה ספרה ליועצת הזוגית שהיא לא מצליחה להתאהב בו,
למרות שהם כבר מספר חודשים ביחד, ולכן הקשר תקוע. לא לכאן, ולא לשם.

“אז מה את מצפה ממני?” שאלה היועצת.  
תשובת הבחורה הייתה: “אני רוצה שתגרמי לי להתאהב בו.”
כך התפתחה שיחה בניהן שבסופה תשובת היועצת הייתה –
את לא יכולה להתקשר אליו, כי את רוצה להיות ראשונה אצלו.
דבר שהוא בלתי אפשרי בקשר עם אדם גרוש,
זה מה שחוסם אותך, מלהתאהב בו.
(כלומר על מנת לא לחסום, ולתת לאהבה הטבעית
מקום לפעול ולצמוח מעצמה) את חייבת לוותר על הרצון
הפנימי הזה שלך להיות הראשונה אצלו.

תשובת היועצת הזוגית הכעיסה מאוד את אותה הבחורה.
הקונפליקט בנפשה היה מהותי וחזק.
היא רצתה לקבל את המפתח לאהבה,
בלי קשר להתמודדות הזו שהדחיקה אותה.
ואולי בהפוך על הפוך, היא רצתה להיות מאוהבת בו
על מנת להתגבר על הקושי האישי שלה בכך שבעלה
לעתיד הוא אדם שכבר עבר את כל התהליך והיה נשוי
לאישה אחרת לפניה. 
לצערנו הרב כמו ששיחת הטלפון נותקה, כך קרה גם לקשר הזה.
מפני שהמשימה הייתה קשה מדי עבור אותה הבחורה.  
למרות שהיא מקבלת הצעות רק מגיל 30 ומעלה,
ובניהם כמובן יש גם גרושים.

לכן, אם אנשים מספרים לי שהם לא מתאהבים,
או שואלים מה ניתן לעשות על מנת לחזק את הצד
הרגשי בקשר שלהם, אני מספר להם את משל החקלאי.
כלומר: או שאתם עדיין לא מספיק זמן ביחד / עדיין לא נפתחים
מספיק אחד לשני. (נפגשים ולא מדברים, כי לא יודעים על מה לדבר),
או שיש לאחד מכם חסימה שכלית שמעקבת את הרגש מלהתפתח.
זה יכול להיות מראה מסוים, התנהגות מסוימת, צורת דיבור, מנטליות, ועוד.

זה יכול להיות אפילו דברים חיצוניים וטפלים, כמו עדה או גוון עור
שתמיד מקומם אותי לשמוע על אנשים שזה מה שיוצר אצלם את החסימה
בתת מודע מלקבל את השני ולהתקשר אליו.
אך כשזה מה שיש בשכל, זה גם מה שיש ברגש.

לכן, לסיום המאמר אחזור לסיפור שפתחתי בו,
עם הבחור שסגר חתונה וביטל שלושה שבועות לפני החופה.
אומנם אני לא נביא, ולא חוקר כליות ולב,
אך האינטואיציה והניסיון שלי אומרים לי,
שאם היה מתייעץ איתי, או עם יועץ זוגי כל שהוא,
סביר להניח כי היה ניתן למצוא מה הפריע לו אצלה.
שחסם את הרגש מלהתפתח. הרי אם הכל מתאים,
אם כבר הולכים לחתונה, יש משהו שעצר אותו שצריך להסיר.
שחוסר אהבה היה רק קצה הקרחון של הנראה מעל פני השטח.

אני לא אומר שאם היה מתייעץ עם איש מקצוע ודאי זה היה מצליח,
יש מקרים גם במקצוע הזה שבהם גם אחרי כל המאמצים לא מצלחים.  
הרי “בית והון נחלת אבות ומ-ה’ אישה משכלת” (משלי)
אך אנו כחקלאים וכשדכנים טובים, נמשיך לספק את התנאים האופטימליים, 
הכל כך חסרים על מנת להיות שותפים עם הבורא במעשה בראשית.
 

לכן,
אם ברצונך להפסיק להיפגש פגישות נפל בשיטת “ניסוי ותהייה“
אם רצונך לדעת איך להיפגש נכון על מנת לבנות את ביתך בקרוב
אני מזמין אותך למלא את השאלון לקראת שיחה ולהגיע לפגישת ייעוץ.
 
אשמח לתגובותיכם המחכימות

מצווה בקליק – מצווה להעביר מאמר זה הלאה לחברים וחברות הזקוקים לו
 
אלי גרון
ביה”ס לזוגיות בואי כלה