שלום אלי,
אני נפגש כבר חמש שנים ורוב הקשרים שלי נופלים בדייט ראשון עד שלישי.
מצד אחד אני מרגיש שאני צודק כאשר אני פוסל קשר,
משום שיש דברים שמפריעים לי בצד השני.
אך מצד שני אני לפעמים חושב אולי אני חותך מהר מדי,
אולי לא הספקתי להכיר את הבחורה, ולכן לא התחברנו.
אך זו בדיוק הבעיה שאם יש לי משהו שמפריע לי אצלה,
גם לא יכול להיות חיבור, גם לא בירור והקשר נופל,
כי יש מה שמפריע.
אשמח לשמוע את תגובתך לנושא.
שלום,
ישנם שני אתגרים בדייטים.
האחד: שהנפגשים יצליחו לייצר קשר חברי בניהם,
קשר שכיף ונעים להיות בו .
קשר שהוא חברות אמיתית ביניהם.
האתגר השני: הכרות טובה עם הצד השני.
אדם לא יכול להאמין באדם אחר, ללכת אחריו, ולבטוח בו.
קל וחומר להתחבר ולהיות חבר בלב ונפש.
אם ההכרות בין בני הזוג מקרטעת,
או אם יש משהו שמפריע לי בצד השני.
אם אני לא מכיר מספיק טוב את הצד השני,
יחסר לי הביטחון בקשר.
ממילא החברות בנינו לא תגיע למקום אליו הייתה אמורה להגיע.
הקשר יהיה קר ומרוחק.
דבר שאם ימשך לאורך זמן ללא שינוי,
יגרום לקשר ארוך מפוספס וכואב שבסופו של דבר ייפול.
הפתרון: מפני ששני אתגרים אלו משולבים אחד בשני,
עליך עוד בדייט הראשון להיות חבר ולייצר קשר טוב.
למרות שאתה עדיין לא מכיר את הצד השני,
עליך להתייחס לבחורה שאיתך במאור פנים
כאילו פגשת חבר ותיק שלא ראית זמן רב.
מאידך, עליך להכיר אותה כאילו שלא התחברת אליה.
בדרך זו תייצר קשר טוב שיאפשר להכרות ללכת ולהעמיק,
ותביא את הקשר למקום שהוא צריך להגיע אליו.
