במשך עבודתי כמאמן למציאת זוגיות,
ישנה שאלה שחוזרת על עצמה מדי פעם, כל פעם מכיוון אחר.
פעם זה היה בחור בן 28, שסיפר לי שלא זכה בכל פגישותיו לדייט שני.
פעם זו הייתה בחורה שאמרה לי שאף בחור לא רוצה אותה,
והדבר גורם לה לירידה בביטחון העצמי ולדיכאונות.
ופעם זה היה בחור שלא הבין למה אין לו שום קשר שמתרומם,
וכל הקשרים שלו מגיעים מקסימום לפגישה שלישית, ונופלים.
ומפני שסביר שהשאלה הזו מעסיקה הרבה אנשים,
חלקם אפילו לא יודעים שיש מה לעשות על מנת לשפר את המצב,
חלקם אולי מאמינים שזה מפני שעדיין לא מצאו את האחד או האחת המיוחדים שלהם.
(דבר משולל מהאמת מעיקרו)
לכן, אכתוב את אחד הפתרונות שיש לי ב”ה לנושא.
פתרון עוצמתי מאוד שעוזר לי לעזור לאנשים להגיע ליום חתונתם תוך פחות משנה אחת,
בד”כ אחרי מספר שנים של חיפושים.
זה המקום לספר, שלאחר שלימדתי את הבחור בן ה- 28 שלא היה לו מעולם דייט שני את הפתרון הזה.
הוא הגיע לקשר ארוך של מעל חצי שנה, שלצערי הרב בסוף לא הגיע לחתונה ונפל…
אבל גם זו הייתה התקדמות גדולה.
מה אתה אומר כשאתה מספר
אספר לכם סיפור.
לפני למעלה מ- 20 שנה כשהייתי בדייטים שלי, היה דייט אחד שלא אשכח.
כמשוחרר טרי מהצבא, סיפרתי בדייט לבחורה כל מיני חוויות שהיו לי מהשירות הצבאי.
בדיעבד אני לא יודע כמה הסיפורים הללו עניינו אותה,
אלא שנראה שהיא התעניינה בהם משום סיבה אחרת, שאז לא הייתי מודע לה לחלוטין.
הסיבה היא, משום שבעצם סיפרתי כיצד התמודדתי עם מצבים שונים,
דבר שכמובן בדייטים הוא העיקר, משום שכך מכירים את הצד השני.
הסיפור שגרם לבחורה הזו לעזוב אותי, היה סיפור שמבחינתי היה חסר חשיבות לחלוטין.
מדובר בסיפור על יום שעשו לנו המפקדים לשיפור פני הבסיס,
במהלך היום נדרשנו לחפור בורות, לשתול עצים, לצבוע מדרכות, ושאר “עבודות רס”ר”
שמטילים על חיילים מפעם לפעם.
הגעתי לספר לבחורה את הסיפור על אותו היום,
משום ששאלה מה חיילים עושים בצבא כל היום?
אך כמו שכתבתי כבר, מבחינתי היה מדובר על סיפור חסר חשיבות לחלוטין.
היכן הקאטש מסתתר ?
מה שמחק לבחורה את החיוך בבת אחת מפניה, וגרם לה לנתק איתי את הקשר,
היה שספרתי שבאותו יום עבודות לשיפור פני הבסיס, אני הייתי בדרגת סמ”ל לפני שחרור.
מאידך, אחד החיילים שעבד איתנו היה חייל חדש בדרגת טר”ש (הדרגה הכי נמוכה בצה”ל).
שבאופן טבעי, אני הייתי זה שאמר מה צריך לעשות.
אלא שהחייל החדש שלא היה מורגל במנטליות ובסדר של הצבא,
החליט שהוא לא רוצה לחפור בורות ולשתול עצים, זה לא בשבילו.
לא בשביל זה הוא התגייס לצבא.
אולי גם הרגיש שמנצלים אותו, או אי צדק מסוים.
מה שגרם לו להתמרד כלפי ואף לקלל אותי,
כנהוג בצבא כאשר אמרתי לו לחזור לעבודה.
כל מי שהיה בצבא יודע, שעד כאן לא סיפרתי שום דבר מיוחד,
וגם בהמשך לא ימצא משהו חורג מגדר הרגיל.
המשך הסיפור היה, שלאחר שהחייל קילל אותי, הוא קיבל כעונש להישאר שבת בבסיס,
ואם לא יחזור לעבוד מיד, יקבל גם את השבת שלאחריה.
בכך נגמר הסיפור והחיילים חזרו לעבודה.
לא חשבתי לרגע שאני מספר איזה סיפור מיוחד,
גם כעת כשאני כותב את הסיפור, היחס אליו הוא כאל סיפור מגוחך שאין בו ממש
(כמו שיודע כל מי שהיה בצבא, שאין כאן בכלל סיפור).
אלא שהסתבר לי בדיעבד, שהבחורה (שעשתה שירות לאומי) שמעה כאן דבר אחר לחלוטין.
אני זוכר כיצד הופתעתי שבאותו רגע נמחק בבת אחת החיוך שלה,
וכאילו ירדה מחיצה של ברזל מהשמיים והפסיקה בנינו לעולמים.
הדייט הזה לא נגמר, הדייט קיבל דום לב ומת במקום!
היום שנים רבות אחרי כשאני נזכר בסיפור הזה ומחייך, אני מבין היטב מה היא שמעה.
היא תרגמה את הסיפור שלי לסיפור של גאוותן, מלא חשיבות עצמית האומר שכל מי שממרה את פיו,
יצפה לצליפת לשוני המיידית.
לעונש על העבר, ולאיום המהדהד לעתיד אם יחזור להמרות את פי…
ואני בכלל לא ידעתי שאני כזה, ולא עלתה על ליבי.
גם לא היה בי שמץ של גאווה כשסיפרתי את הסיפור שאני לא מחשיבו כלל (גם אין על מה).
רק עניתי לה לשאלה מה חיילים עושים בצבא,
והתגלגלתי לספר את הסיפור הנ”ל כמשיח לפי תומו.
הלו… מה אתה אומר כשאתה מספר ???????
היום כמאמן אישי לזוגיות, כשאני שואל מתאמן מה הוא מספר בדייטים שלו,
אני שומע המון פעמים את הסיפור שלי בגרסאות שונות רבות מספור.
שהמשותף לכולם הוא, שאותו אדם (גבר או אישה), מספרים את סיפור חייהם בדייטים.
הם משכפלים מדייט לדייט את אותו הסיפור שהפיל להם את הדייט הקודם, וגם את זה שלפניו.
דוגמאות :
היה לי בחור שהיום עוסק בהוראה, ולשבחו אומר שהוא מצליח בכך. ממש מורה משכמו ומעלה.
אלא שבדייטים, הוא היה מספר את כל מסלול חייו.
בתחילה הוא הלך ללמוד מחשבים, לא סיים שנה ראשונה כי היה לו קשה מדי,
לאחר מכן הלך ללמוד משפטים, אך גם שם עזב ולא סיים, והיום הוא מורה מקצועי בבית ספר תיכון.
הבחורות בסתר ליבן החשיבו אותו “ללוזר” והיו עוזבות אותו מיד,
למרות שהוא בחור מקסים ואיש מקצוע מעולה.
היה לי בחור, שסיפר בדייטים כמה מריבות היו לו עם הוריו עד שהסכימו שילך לישיבת הסדר.
ולא הבין שכאשר הוא מספר את סיפור הדבקות שלו ומסירות הנפש שלו לתורה (מבחינתו),
הוא מספר כמה הוא לא מכבד את ההורים, כמה הוא לא מתוקן במידות,
וכמה אשתו עתידה לסבול ממנו… ההמשך ברור.
היה בחור אחר, שהיה מספר בדייטים כמה היה קשה לו בישיבה ושכמעט עזב,
עד שאיזה ר”מ ישב איתו חברותא, ובזכותו הוא הצליח ללמוד גמרא.
הוא רצה להסביר לבחורה שזה לא פשוט ללמוד גמרא,
וכמה הוא מעריך ומעריץ את הרב הזה, שהוא דמות מופת בחייו.
הוא רצה לספר גם כמה לימוד גמרא עלה לו בהרבה עבודה ויגיעה נפשית.
בדומה לאדם החותר בנהר כנגד הזרם הגואה (אני מאוד מעריך אותו על כך).
אך הוא לא הבין כמה עשה את עצמו קטן וחדל אישים, שזה הניגוד הגמור למה שהבחורה חיפשה ,
אדם איתן כסלע שתוכל לסמוך עליו וללכת אחריו.
הייתה לי בחורה שהייתה פוסלת את כל מי שפגשה בו (תמיד מסיבות מוצדקות כמובן),
עד שהבינה שלא ללמד זכות, זה לא להבין את המורכבות שבמציאות.
זה לחיות בדמיון, מפני שלכל בחור היו נפילות וקשים כאלו ואחרים בחייו.
ואם לא רואים את המציאות בעין טובה,
אזי אין כלי להכיל את המורכבות של הצד השני ולהתקדם איתו.
ועוד, ועוד, ועוד סיפורים כאלו לרוב .
שהמשותף לכולם הוא, שאנשים ונשים מתחברים אחד לשני,
כי הם מתחברים למי שהם רואים בו סיפור הצלחה.
אנשים ונשים מתחברים למי שהם רואים בו את הטוב .
שהסוד הגדול הוא, שמה שמשותף לכל סיפורי הדייטים שנפלו שהבאתי במאמר זה,
(ולהרבה דייטים אחרים שנופלים כל הזמן)
שהצד השני מזהה דבר רע, חיסרון, קלקול במידות וכדומה בסיפורו של הצד הראשון.
ולכן הקשר נופל.
מה מספרים בדייטים, ומה לא?
הכלל אומר, שאם את/ה מעריכים שהצד השני יפסול את הקשר אם הוא ידע עליך דבר מסוים,
את/ה חייב לספר לו על כך.
אך אם את/ה מערכים שהצד השני לא יפסול את הקשר אם ידע את המידע הזה,
אזי אין צורך לספר על כך.
לדוגמא:
אדם הנוטל כדורים באופן קבוע, חולה במחלת הנפילה, אדם שהיה בכלא אזרחי,
וכיוצא באלו, ודאי שצריך לספר על כך לצד השני, מפני שאלו דברים שרוב בני האדם מקפידים עליהם.
אולם אותו מורה מצליח, שלמד מקצועות אחרים ולא הצליח בהם,
אין סיבה שיספר על כך בדייטים, ולדעתי אף אסור לו לספר על כך.
משום שאין בסיפורים אלו ממש, והם יכולים לגרום לרושם לא נכון,
ולהפיל את הדייטים שיכלו להגיע לחתונה.
(זה הוא הכלל למקרים, פרטים כדאי להתייעץ)
מדוע ירצו בי ?
על מנת שירצו בי, שירצו להמשיך איתי את הקשר,
ושהקשר ימשיך לקשר נפשי ולחתונה, הצד השני צריך לזהות את הטוב שבי.
גם בסיפור הגלוי שאני מספר על עצמי, וגם בסיפור הסמוי שהצד השני מבין מדברי.
מתוך כך, גם במכלול האישיות שלי, אם הצד השני יזהה בי את הטוב שבי,
ואת העובדה שאני סיפור הצלחה במה שאני עושה בחיים,
אזי הקשר יתהדק והדרך לחתונה תתקצר.
לכן, תמיד עליי לספר את עצמי כסיפור הצלחה.
תמיד יש גם על מה… זה לא שקר, אני באמת כזה.
עליי לדעת בנפשי פנימה שאני סיפור הצלחה, וגם זה מדרכי הענווה.
הצד השני של המטבע, הוא לא לספר על עצמי דברים רעים,
אפילו לא בצד הסמוי של השיחה (הצד שהצד השני מבין).
מי שרגיל בלימוד הלכות לשון הרע, יעשה זאת באופן טבעי.
ומתוך שאין רע על לשונו, תגבר בו תמיד מידת הטוב ולימוד הזכות על הזולת ועל המציאות בכללה.
ואלו האנשים שמתחתנים ללא כל אימון אישי תוך פחות משנה.
נ.ב.
מי שהיה בזמן האחרון בבסיס חיל האוויר שליד מצפה רמון,
אשמח לדעת מה גובה העצים מאחורי המגורים של צוותי הקרקע של טייסות הקרב – תודה!
אני מאחל לכולם בהצלחה רבה!
נכתב באהבה.
אלי גרון,
בית הספר לזוגיות “בואי כלה”.