מכירים את ההרגשה הזאת של המתח?
שאני הגעתי לדייט שני ואני רוצה שהבחורה תמשיך איתי לדייט שלישי?
ו-וואוו !!! הגעתי לדייט שלישי, ומגיע לדייט רביעי ואני במתח,
הקשר נמשך, הקשר מתרקם והיא אומרת לי "כן".
והגענו גם לדייט חמישי וככה אני הולך ומתקדם בדייטים..
המתח הזה הוא מיותר! למה?
כי אם אני הייתי עושה את החשבון,
של במה אני עונה לציפיות שלו/ה?
המתח הזה היה יורד, הקשר הזה היה מתקדם והיה הרבה יותר טוב.
ולמה אני מתכוון?
כלומר, בדרך כלל רוב האנשים מגיעים לדייטים כשהראש שלהם מרוכז בלבחור בצד השני.
(אם אני הגבר) היא מתאימה לי ואני בודק את היראת השמיים שלה,
את המידות שלה, את ההתנהלות שלה וכל מה שאני בודק, וכן כך גם הפוך מהצד השני.
מה שאני בדרך כלל לא בודק, זה למה היא ממשיכה איתי או למה הוא ממשיך איתה?
וזאת הנקודה כאן!
אם אני יודע איזה סוג של בית היא רוצה לבנות ואני לא מבלף את עצמי.
כלומר אם אני שם, אז אני מדבר על זה שאני שם.
זאת אומרת, היא מחפשת משהו שמתפלל שלוש פעמים ביום במניין וקובע עיתים לתורה.
אז אם אני לא שם ואני אמשיך לדחוף את הקשר וכאילו אשכנע אותה להישאר בקשר,
כי היא מצא חן בעיניי, אז אני גם עושה לה אבל ואני גם מייצר קשר חלש. וזה לא נכון!
אם זה המצב ואני לא שם, אני צריך לשדך אותה לחבר שלי שכן נמצא שם, שיהיה לה בהצלחה.
אבל אם אני כן שם, אז אני צריך לענות על החשדנות שלה,
אני צריך לענות על הספקות שלה, אני צריך להציג את עצמי בצורה כזאת שאני שם.
כמובן לא לשחק יותר מדי בעניין של השיווק, באתי לשווק את עצמי ולכן אני קונה את ליבה של הבחורה.
כי אם אני לא שם, זה מתפוצץ לי אחרי החתונה.
אני לא רוצה אישה מאוכזבת אחרי החתונה ואת לא רוצה גבר מאוכזב אחרי החתונה.
השאיפה האגואיסטית שלי להתחתן, לא צריכה לבוא על חשבון הצד השני.
מה כן? אני צריך לאתר את מה הצד השני מחפש ואם אני שם להעצים את זה, להדגיש את זה.
לעשות את הדבר הזה ולהיות נוכח.
ואז הצד השני יהיה מאושר בזה שהוא פגש בי. איזה יופי! התגשמו המשאלות שלי.
ואז הקשר יתקדם והמתח, אם יהיה עוד דייט ועוד דייט ילך וירד,
והביטחון בקשר ילך ויעלה וזה מה שיביא להחלטת החתונה.
שיהיה לכולם בהצלחה.
