האם להמשיך לבדוק את הקשר, גם כשאני מתלבט/ת?

לא פעם אנשים שואלים את עצמם עד כמה שווה לי להמשיך את הקשר?
יש לי ספקות, אני לא יודע או לא יודעת.
הבחור לא התקשר, כן התקשר,
בסדר, לקח לו כמה שעות יותר ממה שחשבתי.
הקשר יותר מדי וואצאפים, פחות מדי דיבורים.
לא יודע, הייתי בדייט ואני עדיין מתלבט.
לא יודע אם להמשיך את הקשר או לא וגם בפגישה עצמה,
הגעתי לפגישה, ראיתי שהבחור לא מתאים לי או שהבחורה לא מתאימה לי.
והרבה אנשים בשלב הזה משחררים.
וזו הטעות של החיים!
זה מה שגורם לעוד דייט ועוד דייט, שכולם ממשיכים ליפול.
איך עוצרים את הדבר הזה?
התשובה היא, שתבואו לקשר על מנת לבנות ולא רק על מנת לבדוק.
ויותר מזה, אתם באים לקשר..
בעצם אתם באים לפגוש בן אדם עוד לפני שבאתם לדייט, באתם לפגוש בן אדם.
אני אספר לכם את הסיפור שלי, איך התחתנתי בגיל 30.
היה לי כבר ותק גדול בדייטים עד גיל 30 וזו הייתה אחת המסקנות שלי בחיים,
להקים את בית הספר לזוגיות “בואי כלה” ואתר ההיכרויות ולפעול בנושא הזה,
על מנת שאנשים אחרים לא יעברו את מה שאני עברתי.
אני אגיד לכם איך בסוף התחתנתי, ואיך הפלא הזה קרה..
הייתה לי שכנה, שהערכתי אותה. והיא הכירה אותי.
מכירה אותי טוב אפילו, ידעה בדיוק מי אני ומה אני.
ויום אחד היא אומרת לי: “תשמע אלי, יש לי משהי להציע לך, האחיינית שלי”
ואמרתי לעצמי: טוב, שווה לבדוק.
ולא שאלתי אותה יותר מדי שאלות.
אמרתי לעצמי: אני מעריך שהיא מכירה אותי טוב,
את האחיינית שלה היא ודאי מכירה טוב,
והיא חושבת שיש התאמה בנינו.
ולכן קיבלתי את הטלפון וקבעתי את הפגישה (לא דיברנו כל כך הרבה ישר קבעתי פגישה).
קבענו להיפגש.. אני מגיע לדייט (כמה דקות לפניה),
ואז הולכת מולי בחורה, שלבושה במכנסיים וגם באיזה חולצה כזאת יותר מדי קלילה הייתי אומר.
לא משדרת את מה שאני מחפש.
זאת אומרת אני בחור ישיבה, דתי מקפיד (משתדל לפחות).
ועל ההתחלה הבנתי שזה לא זה עוד לפני שדיברנו.
טוב, אבל הבחורה הגיעה..
ישבנו ודיברנו והתחלתי לדבר ולספר על עצמי ופה ושם.
ואז אחרי חמש דקות היא עוצרת אותי ואומרת לי:
“אלי תשמע, אנחנו אנשים בוגרים. אם זה לא מתאים לך זה בסדר.
אתה לא צריך לבזבז עכשיו שעה שלמה בגלל שלא נעים לך להגיד לי שזה לא.
אז אם זה לא, בוא נגיד את זה עכשיו, לא נפגע הכל בסדר, אפשר פה לעצור”.
אז אמרתי לה: “וואו!! כזאת ישירות. קודם כל באמת תודה רבה על הישירות והדברים”.
ואז הסתבר לי שלא רק שהיא לא נראית לי, אלא גם אני לא נראה לה.
וכמעט אמרנו שלום אחרי 5 דקות.
ואז אני אומר לה: “רגע, (ממש שנייה לפני שאנחנו נפרדים ואומרים שלום, שלום)
תשמעי, יש לי רק דבר אחד שלא מסתדר לי, שאני חייב תשובה לדבר הזה..”
אומרת לי: “מה?”
אני אומר לה: “תשמעי, זאת ששידכה בנינו הרי היא דודה שלך,
היא מכירה אותך מצוין. אותי היא גם מכירה מצוין. מה היא ראתה?
הרי אם שנינו הגענו למסקנה שזה לא זה על ההתחלה, לא לקח לנו יותר מדי זמן.
מה דודה שלך ראתה בלשדך בנינו? אין לי פתרון.”
ואז ישבנו עוד 5 דקות, מתלבטים מה אנחנו עושים בכלל ביחד פה?!
למה הדודה שלה שדכה בנינו.
ואז אחרי 5 דקות היא אומרת לי: “תשמע,
(אז הייתי בן 30 אבל התחלתי את התהליך של החזרה בתשובה בגיל 17,
ואחרי 3 שנים בצבא הייתי 3 שנים בישיבה בסך הכל במצטבר. בעצם אז אתה חוזר בתשובה ותיק).
ואז היא מספרת על עצמה.
היא אומרת לי: “אני לפני 3-4 חודשים התחלתי לשמור שבת,
ואני שומעת שיעור תורה פעם בשבוע. ומאוד מעניין, ואני מתחזקת.
ובטח דודה שלי אמרה שאם תהיה מציאת חן בניהם, אז זה יתפוס.
שניהם חוזרים בתשובה, הם יבינו את הראש אחד של השני,
הם ישלימו אחד לשני את הפערים בהמשך, הכל יהיה בסדר!
אם הם יתחברו, זה יזרום ואז הכל יהיה בסדר”.
אמרתי לה: “וואוו! תשמעי, נשמע מאוד הגיוני, הכל בסדר עכשיו, אבל יש לי עוד שאלה עכשיו..
התחלת לחזור בתשובה? אני בתור חוזר בתשובה מכיר את כל הסיפורים, גם למדתי במכון מאיר.
רוב החברים שלי היו חוזרים בתשובה”.  
ואז התחלתי לשאול שאלות..
“יש לך פלטה בבית? מה שמים על הפלטה בשבת? מה לא שמים על הפלטה בשבת?
יש לך מיחם? איך עושים כוס תה בשבת? איך לא עושים כוס תה בשבת?”
כאילו הדברים שמאוד ברורים לאדם דתי, אבל לחוזר בתשובה זה יכול להיות קריעת ים סוף,
ואני מכיר את הסיפורים מבפנים.
והתחלתי לשאול אותה שאלות.
“ואיך ההורים שלך מתייחסים לזה שהבאת פלטה?”
והיא אומרת לי שהם אמרו לה: “מה הדינוזאור הזה שהכנסת הביתה?
כל שבת את חוזרת 200 שנה אחורה?”
ועוד כל מיני בדיחות על דתיים שאני לא אספר כאן.
והיה לה נורא קשה, והשיחה הזאת נמשכה 3 שעות!!!
3 שעות אנחנו יושבים ביחד, אחרי שהחלטנו שהדייט נפל.
ובסוף הדייט היא אומרת לי: “תשמע, אתה לא מבין כמה סידרת לי הראש. אני חייבת לך טובה.
אני יעשה מאמץ, אני אשדך לך את חברה שלי”.
אז היא שידכה לי את חברה שלה.
ופה אני אקצר את הסיפור, כי גם עם חברה שלה זה נפל על הדייט הראשון.
ובגלל שהמשכתי באותה שיטה,
החברה השנייה אמרה לי: ” אני חייבת לך טובה, אני יעשה מאמץ ואני אשדך לך את החברה שלי”.
החברה השלישית ב”ה, זאת אשתי.
ומאז יש לנו חמישה ילדים, וההמשך יבוא מה שנקרא בע”ה.
אז יצא שהחברה השלישית זאת אשתי, שבדרך כלל אנשים נפרדים בדייט ואומרים (אם אומרים),
אני אחשוב, אני אכיר לך.. ובדרך כלל זה לא קורה.
במקרה הזה ב”ה זה קרה לי פעמיים בשבוע וחצי! נס! אבל לא רק נס, למה?
לא באתי לפגוש דייט, באתי לפגוש בן אדם! זה הסיפור האמיתי כאן.
לראות מי הבן אדם, ולראות מה קורה איתו או איתה ובאמת להגיע לבן אדם.
ואז מתגלה, שאתה באמת מכיר עשרות אנשים, והיא מכירה עשרות נשים.
והתשובה לשאלה האם כדאי לי להמשיך לבדוק את הקשר?
קודם כל תבוא לדבר עם בן אדם ואחר כך תחשוב על הדייט.
אתה תתחבר/י יותר לאנשים.
להכיר את הבן אדם, ומתוך כך כבר יבוא ההמשך.
אז תמיד כדאי להמשיך לבדוק את הקשר.
(יש מצבים שצריך לחתוך, אבל אני לא נגד הבן אדם גם אם אני צריך לחתוך,
אני מבין את הצד השני, אני מפרגן לצד השני).
ומתוך כך אני גם אקבל את יחס, את המשוב מהצד השני בהתאם.
ומתוך כך זה יכול לקדם את החתונה שלנו.
אנחנו אף פעם לא יודעים איך זה יתקדם, אבל אנחנו יודעים מה התפקיד שלנו.
שיהיה לכולם בהצלחה!