שאלה חשובה שכל אדם שואל את עצמו בדייטים,
במיוחד בשלבים הראשונים שהקשר עוד מתחיל להתהוות
ובוודאי גם בשלב של לאחריה אם כן חתונה או לא חתונה.
השאלה היא, עד כמה אני מכיר את הצד השני?
שזה אומר שעל זה אני בעצם מבסס את הקשר.
מי שמנסה לבסס את הקשר שלו על הרגש,
כלומר סיפור חיים כזה מרגש, או שנוגעים אחד בשני,
או שלא יושבים בבית קפה ומדברים, אלא הולכים לבאולינג,
לטיולים, כל מיני חוויות כאלה לכיף ביחד ומנסים לייצר רגש משותף
ולפי זה אנחנו בונים את הקשר.
מי שבונה את הקשר שלו על הרגש, סופו או שהקשר יפול.
או יותר גרוע, שהיא תתחתן עם מי שלא מתאים לה או מי שלא מתאימה לו.
לא לבסס את הקשר על הרגש.
קשר בין בני זוג הוא לא מתחיל והוא לא קשר גופני.
זה לא קשר מצד הרגש.
קשר בין בני זוג, הוא קודם כל קשר בין הנפשות.
ולכן הוא קשר שכלי, הוא קשר של לברר אם אנחנו רוצים להקים אותו סוג של בית,
אותו סוג של חינוך לילדים, אם אנחנו יודעים את כל מה שצריך על הצד השני,
סגנון החיים, מנטליות, מה שאנחנו יודעים על הצד השני.
זה מה שמבסס את הקשר, כי ככל שאני אראה יותר דברים טובים בצד השני,
אני יותר מזדהה עם הצד השני וגם הרגש יתחיל לעלות עם הזמן.
ככל שמנסים לבסס קשר על הרגש, או שהקשר נופל כי הוא רופף,
או שאנחנו מתעלמים מזה ומתחתנים עם האדם הלא נכון.
וזה גורם לנו להרבה בעיות בעתיד.
