איך מגיעים למציאת חן בדייטים?

מהי מציאת חן?
איך אדם קובע כמה הייתה לו מציאת חן לצד השני?

 על פי זה בן אדם קובע האם להמשיך את הקשר? לא להמשיך את הקשר?
בדרך כלל הגישה אצל אנשים זה,
הלכתי לדייט (או הייתי בדייט בוידאו) ו"נפל עליי משמיים".
כן הייתה מציאת חן, או לא הייתה מציאת חן.
(קודם כל אני אדם מאמין כמו שאתם יודעים,
אז כשאני אומר "נפל עליי משמיים" אני מתכוון שיש דברים,
שהקדוש ברוך הוא לא מתערב לנו וזו בחירה שלנו.
מה שהוא נתן לנו כבחירה יש לנו בחירה).
ואני חושב שגם במציאת חן אם הייתה מציאת חן או לא הייתה מציאת חן,
יש לנו המון, המון בחירה בזה.
ואנחנו לא מודעים לזה, כאילו "נפל עליי משמיים" ואין לי מה לעשות עם זה,
וכן התחברתי או לא התחברתי.
אז אני הולך לפזר לכם את הערפל בוידאו הזה ולענות לכם על התשובה.

ההגדרה של מציאת חן זה לא שהצד השני מצא חן בעיניי.
ההגדרה של מציאת חן זה שאני מצאתי את הטוב שיש בצד השני.
ממילא אני מצאתי את החן שיש בצד השני.
כלומר, אם אני בא עם יותר עין טובה (יש לי משקפיים של עין טובה),
ואני מוצא יותר דברים טובים בצד השני,
שזה בתחום האחריות שלי, זה בתחום הבחירה שלי על מה אני שם דגש.
הרי אני יכול לבוא לדייט ולחפש את ה"מה לא מסתדר לי"?, "מה לא מתאים לי"?,
איפה הבעיות?
ואז אם אני בא עם כאלה משקפיים, אז ודאי שלא תהיה מציאת חן וזו הבחירה שלי.
אבל אם באתי עם משקפיים של עין טובה,
ואני מוצא את הדברים הטובים שיש בצד השני,
הדברים שאני יכול להתחבר אליהם.
אז אני אמצא את הטוב שיש בצד השני,
כלומר אני אמצא את החן שיש בצד השני.
ואז אני אגיד יש לי מציאת חן.
זה הסוד הגדול של מהי מציאת חן בדייטים.
לא ש"נפל עליי משמיים" אלא, מתוך הבחירה שלי איך אני מסתכל על הצד השני
אם הייתה פה מציאת חן או לא.
זאת אומרת, אם אני הצלחתי למצוא את החן שנמצא בצד השני.
אם אני לא הצלחתי למצוא את החן של הצד השני, לא פסלתי את הצד השני פסלתי אותי.
אפשר לבוא ולהגיד הגישה הזאת לא נכונה כי הינה,
בא לי אדם כזה או בא לי אדם כזה, איך אתה אומר שזה בעצם תלוי בי?
בראיה שלי?
אז אני אומר דבר כזה.
כל טענה שאדם יטען כאילו הדייט נפל בגלל הצד השני,
היא צודקת אם אני מתייחס לדייט הזה כדייט פרטני.
כאילו רק לדייט הזה ולא לדייטים אחרים.
כל דייט כפרט בפני עצמו, אני יכול לטעון שאני צודק, כי היה חיסרון בצד השני והכל בסדר.
אבל אם נפלו לי 5 דייטים, או אם נפלו לי 10 דייטים,
זה כבר לא הצד השני.
כי אם נפלו לי 10 דייטים זה בצד שלי.
כי לא יכול להיות שאף אחת לא מוצאת חן בעיניי,
או אף אחד לא מוצא חן בעינייך.
אז אם זה קרה לך 10 פעמים, ולא הייתה מציאת חן,
זה חוזר לבחירה שלי.
איך אני מסתכל על הצד השני?
אולי לפחדים שלי ולחששות שלי מדייטים.
אז אני במצב הגנתי, ואז במצב הגנה אני אמצא יותר פגמים בצד השני.
ואז "ברוך השם נפל הדייט" (לא נפל הדייט, אני הפלתי את הדייט).
אז השאלה עד כמה הייתה מציאת חן כלפי הצד השני? יש לה שני קטבים.
אחד זה כמובן הצד השני.
אבל לא פחות מזה, זה באיזה עין אני מסתכל על הצד השני.
ואם באתי לדייט עם רשימת מכולת, תמיד זה ייפול.
כי אם זה לא 100% אז זה לא.
אבל אם אני משנה את השאלה שלי, לא מה אני מחפש?
אלא השאלה שלי של הדייטים היא, האם אני יכול לבנות עם הצד השני?
האם אני יכולה לחיות עם הצד השני?
ואז יכול להיות שיש לי רק 80% ממה שחיפשתי..
יש לי כיוון אחר בחיים, לא מה שחשבתי עליו.
אבל אני יכולה לבנות איתו את החיים? אז התשובה היא כן! ועם זה אפשר להמשיך.